לארשיב עדמה בצמ חוד ז " ע ש ת

Transcription

1 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז

2 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז מוגש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ירושלים

3 עריכה: ד ר עידן ירון עיצוב והפקה: סטודיו שמעון שניידר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רחוב ז בוטינסקי 43 כיכר אלברט איינשטיין, ירושלים טלפון , פקס

4 תוכן העניינים 4 תודות 5 הקדמה 6 תקציר 9 הישגים בראי פרסים בין לאומיים ולאומיים חשובים 15 דו ח תת הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות 19 דו ח תת הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 25 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי 35 דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים 43 תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה 49 תקציר דו חות תחומיים של האקדמיה 53 דו חות האוניברסיטאות 61 סיכום ומסקנות 65 נספחים 67 חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3

5 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 תודות חברי הוועדה מביעים את תודתם והערכתם לנשיאת האקדמיה הקודמת, פרופ רות ארנון, ולנשיאה הנוכחית, פרופ נילי כהן על העידוד הרב במשך התקופה שבה נכתב הדו ח. אנו מבקשים להביע את תודתנו למנהל האקדמיה, ד ר מאיר צדוק, למזכיר החטיבה למדעי הטבע, ד ר מני קירמה ולמזכירת החטיבה למדעי הרוח והחברה, גליה פינצי, על הסיוע באיסוף החומר, בכתיבת הדו ח ובעצה טובה. תודות גם לד ר עידן ירון על עריכת הטקסט. לבסוף, אנחנו מבקשים להודות לאביבה לוי ולסימה דניאל על הסיוע באיסוף החומר, בהחזקת האתר של הוועדה ובעזרה המנהלית הרבה. 4

6 הקדמה כיווני הפיתוח של המחקר המדעי ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבעים במסגרת התקציב הרב שנתי של ות ת; תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, התלויות לא מעט בפילנתרופיה; פעילות תל מ )הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח(, ופעילותם של חברי הסגל. בימים אלה אושרה על ידי הממשלה התכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה, הכוללת תוספת של כשני מיליארד ש ח בשש השנים הקרובות. כמתבקש לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים העבירה נשיאת האקדמיה דאז, פרופ רות ארנון, את הדו ח התלת-שנתי הראשון ליו ר הכנסת מר יולי אדלשטיין ולשר המדע מר יעקב פרי ב 2013 )לאחר מכן הוצג הדו ח בפומבי בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח כ גפני(. כדי לעקוב אחרי יישום המלצות הדו ח הקימה ב 2014 פרופ ארנון ועדה מקרב חברי האקדמיה, בראשות פרופ רשף טנא. כמו כן התבקשה ועדה זו להכין את הרקע לכתיבת הדו ח התלת-שנתי הבא של האקדמיה. עיקרי דו ח ועדת המעקב, שנמסר לממשלה ב 2015, מצורפים לדו ח התלת- שנתי הנוכחי. הדו ח התלת-שנתי הוא פרי עבודת ועדה של חברי האקדמיה, שכללה ארבע תת ועדות, שכל אחת מהן עמלה על הכנת סעיף מסעיפיו. דו ח זה נועד להצביע על הישגים מחד גיסא ועל פערים מאידך גיסא במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות, למען קידומו וביסוסו. הוועדה לכתיבת הדו ח התלת שנתי כללה את חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הבאים: פרופ רשף טנא - יו ר פרופ רות ארנון פרופ ידין דודאי פרופ דוד הראל פרופ סרג יו הרט פרופ שולמית וולקוב פרופ יהושע יורטנר פרופ נילי כהן פרופ זאב תדמור ד ר מאיר צדוק - מנכ ל האקדמיה 5

7 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 תקציר הדו ח נפתח בסקירת ההישגים הבין לאומיים הנכבדים, והפרסים הישראליים הבולטים להם זכו מדעני ישראל בשנים האחרונות. סעיף מיוחד מוקדש לחסרים בתשתיות לאומי ות הנתפסות כקריטיות למחקר בתחומי המדעים, ולצעדים הנדרשים כדי להשלימם. סקירה נרחבת מוקדשת למצבם של מדעי הרוח, הניצבים בפני משבר מתמשך, ושל מדעי החברה בישראל. לאחר מכן נסקר מצבו של המחקר התרגומי בישראל, המוגדר כמכלול הפעולות שמטרתן העברת ידע וטכנולוגיה המיוצרים במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר ובמכללות למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע. במסגרת זו נסקרת בקצרה התכנית הלאומית הייחודית בננוטכנולוגיה שהסתיימה זה עתה. סעיף נוסף מוקדש לסקירת קשרי המדע הבין לאומיים, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים, בשיתופי פעולה ממלכתיים ומוסדיים, ובשיתופי פעולה במסגרת מדע גדול - מיזמים בין לאומיים בחזית המדע המקיפים, מטבע עיסוקם וייעודם, השקעות עתק ופעיל ות רבת-היקף בתשתיות ובכוח אדם. מוצג קובץ של נתונים בולטים המתייחסים לתשומות-תפוקות של המערכת המדעית ומערכת ההשכלה הגבוהה הישראלי ות. כמו כן נסקרים הדו חות התחומיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שבחנה לאחרונה שני תחומי מחקר מרכזיים: הפיזיקה הגרעינית והארכאולוגיה. לאחר מכן מובא תיאור קצר וממצה של מצבן העכשווי של האוניברסיטאות בישראל. לבסוף מוצע סיכום לגבי מערכת המדע, מערכת ההשכלה הגבוהה, דו חות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וקשרי החוץ המדעיים של ישראל. סעיף הנספחים מצוי בסוף הדו ח, ובו מופנה הקורא למסמכים הרבים שנאספו על ידי הוועדה והנמצאים בשלמותם באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.) חותמת את הדו ח רשימת חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברי האקדמיה הצעירה. מסקנות עיקריות המסקנות המפורטות של תת הוועדות מצויות בגוף הדו ח; המסקנות הכלליות, בסעיף האחרון שלו. עיקרי מסקנות הדו ח הם דלהלן: קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות, דוגמת מיקרוסקופים אלקטרוניים רבי עוצמה מחד גיסא, ובמפעלים תרבותיים גדולים דוגמת מילונים מדעיים במדעי הרוח ומסדי נתונים במדעי החברה. לפיכך אנו ממליצים על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי; ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו ל מהווה אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. אנו קובעים כי שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן הדו לאומית ישראל ארה ב )BSF( אינם עונים על הצרכים של מדענים משני צ די האוקיינוס. על כן אנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו לאומית )BSF( לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית.)NSF( כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין לאומיים גדולים, כגון הטלסקופ בצ ילי, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים. פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות כדי להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות בין אוניברסיטאיות. 6

8 לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין תחומיים המתרבים, ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. לדוגמה: חקר המוח, הקוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות. יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, על ידי עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא - כגון תכנית קמי ן )קידום מחקר יישומי נבחר(, התחומים הטכנולוגיים הממוקדים )תמי ם(, תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 7

9

10 הישגים בראי פרסים בין לאומיים ולאומיים חשובים הישגים בראי פרסים בין לאומיים ולאומיים חשובים א. פתח דבר מדענים ישראלים זכו בין השנים בשלל פרסים וכיבודים. כל אוניברסיטה שלחה את פירוט המדענים שזכו בפרסים חשובים בארץ ובחו ל בשנים הנדונות. בתחילת סעיף זה מופיעים המדענים הישראלים שזכו באחד )או יותר( מחמישה פרסים בין לאומיים מהיוקרתיים ביותר: פרסי נובל, פרס הולברג, פרס טיורינג במדעי המחשב, מדליית פילדס במתמטיקה ופרס וולף המוענק בארץ. כמו כן צוינו מדענים שזכו בתקופה האמורה באחד מן הפרסים הישראלים החשובים: פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס רוטשילד. מאז 2002, בה זכו לראשונה מדענים ישראלים בפרס נובל, הייתה למדע הישראלי עדנה עם הה כרה הבין לאומית מהמעלה הראשונה. חלק מזוכי פרסי נובל חיים ופועלים בארץ, ואחרים מחלקים את זמנם בין ישראל לבין ארצות הברית או מדינות אחרות. דוגמה בולטת למצוינתו של המדע הישראלי מצויה בדו ח של אונסקו )2016( על מצב המדע בארץ. בדו ח של ארגון זה, שבו דרכה של המדינה לא סוגה בשושנים בדרך כלל, המדע הישראלי זוכה לשבחים רבים. ב. פרסי נובל בעבר הלא רחוק זכו כידוע בפרסי נובל פרופ דן שכטמן מהטכניון )כימיה, 2011(; פרופ עדה יונת ממכון ויצמן )כימיה, 2009(; פרופ ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית )כלכלה, 2005(, והפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ חנובר מהטכניון )כימיה, 2004(. הישגים אלה הביאו יוקרה רבה, והעמידו את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות במדע העולמי. מאז לא זכו מדענים ישראלים בפרס נובל, אבל ראוי לציין את זכייתם של מדענים המקיימים זיקה למדינה: ב 2013 זכו פרופ אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג לס ופרופ מיכאל לויט מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בפרס נובל לכימיה על עבודתם בחישובי ות של ביו מולקולות. פרופ ורשל ופרופ לויט היו תלמידיו המובהקים של פרופ שניאור ליפסון ז ל במכון ויצמן. עבודותיהם פורצות הדרך פורסמו בזמן עבודתם במכון, וצוטטו בהרחבה על ידי מדענים במשך השנים וכן בתיאור עבודתם על ידי ועדת הפרס. פרופ אריה ורשל חי בארצות הברית ומבקר מדי פעם בארץ; פרופ מיכאל לויט חי בארץ עם משפחתו, משמש פרופסור אורח במכון ויצמן ונוסע בתדירות גבוהה לחוף המערבי בארצות הברית. יצוין שגם פרופ דניאל כהנמן, שזכה לפרס נובל לכלכלה ב 2002, הוא בעל אזרחות ישראלית, ומינוי כפול באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטה העברית. פרופ כהנמן שוהה חלק מזמנו בארץ )בה גרה חלק ממשפחתו(. גם במקרה זה, עבודותיו פורצות הדרך הראשונות של כהנמן נעשו בשיתוף פעולה עם פרופ עמוס טברסקי ז ל באוניברסיטה העברית בירושלים. סיפורם של שלושת המדענים האלה הפועלים בחו ל מתאר את הקשר המור כב של מדענים ישראלים למדינת ישראל. 9

11 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 ג. פרס הולברג פרופ שמואל נח אייזנשטדט ז ל, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה בפרס הולברג היוקרתי )2006( - המיועד להגביר את המודע ות לערך המחקר האקדמי בתחומי האמנויות, מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים ותיאולוגיה. ד. פרס טיורינג למדעי המחשב ב 2012 זכתה פרופ שפי גולדוואסר ממכון ויצמן בפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב על עבודתה בתורת ההצפנה. פרופ גולדוואסר היא בעלת מינוי כפול במכון ויצמן ובמכון הטכנולוגי של מסצ וסטס,)MIT( ומחלקת את זמנה בין רחובות לבין בוסטון. גם במקרה זה, השני ות של החיים בארץ ובחו ל מור כבת, אבל ללא ספק מועילה לה כרה הבין לאומית בעבודתה ולחיזוק הקשר של מדענים ישראלים עם בכירי המתמטיקאים בחו ל. פרופ גולדוואסר היא הזוכה הישראלית הרביעית בפרס טיורינג. קדמו לה פרופ עדי שמיר ממכון ויצמן )2002(, פרופ אמיר פנואלי ז ל ממכון ויצמן )1996(, פרופ מיכאל רבין שחי בארץ וחילק את זמנו בין האוניברסיטה העברית ובין אוניברסיטת הרווארד בבוסטון )1976(. פרסים אלה מעידים על הרמה הגבוהה של מדעי המחשב בארץ. ה. מדליית פילדס במתמטיקה ב 2010 זכה פרופ אילון לינדנשטראוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים במדלית פילדס היוקרתית במתמטיקה, על תרומתו החשובה בתיאוריה הארגודית. פרס זה נחשב לפרס הבין לאומי היוקרתי ביותר במתמטיקה, ומוענק אחת לארבע שנים למתמטיקאים שגילם פחות מארבעים. ו. פרס וולף לאחרונה זכו בפרס וולף פרופ יוסף אמרי ממכון ויצמן על עבודתו פורצת הדרך בפיזיקה מזוסקופית )פיזיקה, 2016(, פרופ נחום זוננברג מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, המחזיק באזרחות ישראלית )רפואה, 2014(, ופרופ יעקב בקנשטיין ז ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודתו פורצת הדרך בתרמודינמיקה של חורים שחורים )פיזיקה, 2012(. בעבר זכו בפרסי וולף הפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין מהאוניברסיטה העברית )מדעי החיים, 2008(; פרופ הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית )מתמטיקה, 2006(; פרופ אלכס לויצקי מהאוניברסיטה העברית )רפואה, 2005(; פרופ שהרון שלח מהאוניברסיטה העברית )מתמטיקה, 2001(; פרופ אילן חת מהאוניברסיטה העברית )חקלאות, 1998(; הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון ממכון ויצמן )רפואה, 1998(; פרופ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב )פיזיקה, 1998(; פרופ איליה פיאטצקי שפירו ז ל מאוניברסיטת תל אביב )מתמטיקה, 1990(; פרופ מאיר וילצ ק ממכון ויצמן )רפואה, 1987(; הפרופסורים יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל אביב ופרופ רפאל לוין מהאוניברסיטה העברית )כימיה, 1988(; פרופ ליאו זקס ז"ל ממכון ויצמן )רפואה, 1980(. כמו כן, זכו בפרס וולף הפרופסורים עדה יונת )כימיה, 2007(; אברהם הרשקו )כימיה, 2004(; דן שכטמן )פיזיקה, 1999( - שזכו מאוחר יותר גם בפרסי נובל לכימיה )ראו לעיל(. בהקשר של הפרסים היוקרתיים, ראוי להזכיר כי זוכי פרס נובל אחדים לא ישראלים או בעלי אזרחות כפולה מחלקים את זמנם בין אוניברסיטאות בחו ל ובארץ, או משמשים פרופ אורח באחת האוניברסיטאות בארץ. דוגמה לכך הוא פרופ רוג ר קורנברג )חתן פרס נובל בכימיה, 2006(, שמינויו הראשי הוא באוניברסיטת סטנפורד, אבל שוהה מדי קיץ חודשים אחדים במעבדות המחקר של המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים. דוגמה נוספת היא זו של פרופ סטיבן ויינברג מאוניברסיטת אוסטין בטקסס )חתן פרס נובל לפיזיקה, 1979(, שהיה ראש בית 10

12 הישגים בראי פרסים בין לאומיים ולאומיים חשובים הספר לפיזיקה תיאורטית במכון למדעים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים במשך 12 שנה. פרופ דוד גרוס )חתן פרס נובל בפיזיקה, 2004( מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, בעל אזרחות אמריקנית וישראלית, החליף את פרופ ויינברג בתפקיד זה ונהג לבלות תקופות ארוכות במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. בבית הספר לכלכלה של המכון ללימודים מתקדמים מתנהל גם בית ספר קיץ לתיאוריה כלכלית שבראשו עמד תחילה פרופ קנת ארו )פרס נובל לכלכלה, 1972( וכעת פרופ אריק מסקין )פרס נובל לכלכלה, 2007(. ראוי להזכיר בהקשר זה גם את פרופ פרנסואה אנגלרט מהאוניברסיטה החופשית בבריסל )חתן פרס נובל בפיזיקה, 2013( המבקר תדירות בארץ ובעל מעמד של פרופ אורח באוניברסיטת תל אביב. כמו כן ראוי להזכיר את פרופ כריס אנפיסן ז ל )חתן פרס נובל למדעי החיים, 1972(, שבילה כפרופ אורח שנים אחדות - בשנות ה 80 של המאה ה 20 - במכון ויצמן, בנוסף למינויו הקבוע באוניברסיטת ג ון הופקינס. ז. פרסים המחולקים למדענים ישראלים בלבד פרס ישראל, פרס א.מ.ת. ופרס רוטשילד הם הפרסים המכובדים ביותר המוענקים בארץ למדענים ישראלים שעיקר פעילותם המדעית בישראל. בניגוד לארבעת הפרסים הבין לאומיים שנזכרו לעיל, המוענקים רק למדענים הפעילים במדעי הטבע והחברה, פרסים אלה מוענקים גם למדענים ישראלים במדעי הרוח. ראוי אפוא לכלול את רשימת כל המדענים הישראלים שהתכבדו בפרסים חשובים אלה בשנים האחרונות. 1( פרס ישראל: ב 2016 זכו בפרס ישראל פרופ יוסי כץ מאוניברסיטת בר אילן בחקר הגאוגרפיה, הארכאולוגיה וארץ ישראל; פרופ עידית דורון מהאוניברסיטה העברית בחקר הבלשנות העברית והכללית; פרופ מאיר להב ופרופ לסלי לייזרוביץ ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה במדעי החיים; פרופ דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית בחקר מדע הדתות וחקר הפילוסופיה, ופרופ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית בחקר המזרח הקרוב. ב 2015 זכו בפרסי ישראל פרופ שמעון אולמן ממכון ויצמן בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב; פרופ זליג אשחר ממכון ויצמן במדעי החיים; פרופ דייויד וייסברוד מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ג ורג מייסון בווירג יניה בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה; פרופ צבי שיפרין מהאוניברסיטה העברית במדעי המזרח הרחוק, ופרופ שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן גוריון בחקר המקרא. ב 2014 זכו בפרס ישראל פרופ מרטה וינשטוק מהאוניברסיטה העברית בחקר הרפואה; פרופ חיים לוי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, מדעי הניהול ויחסים בין לאומיים; פרופ עירד מלכין מאוניברסיטת תל אביב בחקר ההיסטוריה הכללית; פרופ ה רב שמא יהודה פרידמן מאוניברסיטת בר אילן והמכון לחקר התלמוד ע ש שאול ליברמן בחקר התלמוד; פרופ יעקב קטן מהאוניברסיטה העברית בחקלאות ומדעי הסביבה, ופרופ מרדכי שגב מהטכניון בחקר הכימיה והפיזיקה. ב 2013 זכו בפרס ישראל: פרופ יורם בילו מהאוניברסיטה העברית בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה; פרופ גדעון דגן מאוניברסיטת תל אביב בחקר מדעי כדור הארץ ובחקר האטמוספירה; פרופ חוה טורניאנסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר לשונות היהודים וספרותיהם ובחקר התרבות העממית; פרופ נתן נלסון מאוניברסיטת תל אביב במדעי החיים, ופרופ יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. ב 2012 זכו בפרס ישראל פרופ דוד מילשטיין ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ שלמה בנטין מהאוניברסיטה העברית בחקר הפסיכולוגיה; פרופ יואב בנימיני מאוניברסיטת תל אביב בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה; פרופ רות כ ץ מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה; פרופ דליה כהן מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה, ופרופ דוד 11

13 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 קשדן מהאוניברסיטה העברית בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב. 2( פרס א.מ.ת.: ב 2016 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ זהבה סולומון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר אילן בעבודה סוציאלית; פרופ חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר המוח; פרופ יהודה באואר מהאוניברסיטה העברית בחקר השואה; פרופ דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה. ב 2015 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ בת-שבע אילון ממכון ויצמן ופרופ מרים בן פרץ מהאוניברסיטה העברית בחינוך וקידום החינוך; פרופ דב שוורץ מאוניברסיטת בר אילן במחשבת ישראל; פרופ דני זמיר ופרופ משה סולר מהאוניברסיטה העברית בחקלאות; פרופ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית ופרופ יוסף לויה מאוניברסיטת תל אביב במדעי כדור הארץ; פרופ צבי אבני מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים במוזיקה, ופרופ בטי אוליברו מאוניברסיטת בר אילן בקטגוריית תרבות ואמנות. ב 2014 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ שמעון אולמן ממכון ויצמן במדעי המחשב; פרופ יורם צפריר ז ל מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה; פרופ יצחק זמיר מאוניברסיטת חיפה ושופט בדימוס בבית המשפט העליון ופרופ אריאל פורת מאוניברסיטת תל אביב במשפטים; פרופ דוד וואלך ממכון ויצמן בביו טכנולוגיה; פרופ נעמה גורן ענבר מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה. ב 2013 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ מוטי הייבלום ממכון ויצמן בפיזיקה; פרופ בן ציון שילה ממכון ויצמן, פרופ גיורא שמחן מהאוניברסיטה העברית ופרופ גדעון רכבי מאוניברסיטת תל אביב )בית החולים שיבא( בגנטיקה; פרופ שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, ופרופ דוד מ בוניס מהאוניברסיטה העברית בחקר השפות החדשות של העם היהודי. ב 2012 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ רות ברמן מאוניברסיטת תל אביב בבלשנות; פרופ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית ופרופ אברהם ניצן מאוניברסיטת תל אביב בכימיה; פרופ עדי קמחי ממכון ויצמן ופרופ מרשל דבור מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ מנחם יערי מהאוניברסיטה העברית בכלכלה; פרופ איתמר זינגר ז ל מאוניברסיטת תל אביב במזרח התיכון הקדום, ופרופ משה בר אשר מהאוניברסיטה העברית בלשון עברית. 3( פרס רוטשילד: ב 2016 זכו בפרס רוטשילד פרופ חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה במדעי החיים; פרופ רשף טנא ממכון ויצמן במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ נתי ליניאל מהאוניברסיטה העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה; פרופ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית במדעי הרוח, ופרופ ג יימס קוגל מאוניברסיטת בר אילן במדעי היהדות. ב 2014 זכו בפרס רוטשילד פרופ אלי קשת מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ אבנר דה שליט מהאוניברסיטה העברית במדעי החברה; פרופ שלמה הבלין מאוניברסיטת בר אילן בכימיה ופיזיקה; פרופ שלמה שמאי מהטכניון במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, ופרופ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים. ב 2012 זכו בפרס רוטשילד פרופ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית ופרופ אברהם ניצן מאוניברסיטת תל אביב במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ משה אידל מהאוניברסיטה העברית במדעי היהדות; פרופ מרגלית פינקלברג מאוניברסיטת תל אביב במדעי הרוח, ופרופ גיל קלעי מהאוניברסיטת העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה. 12

14 הישגים בראי פרסים בין לאומיים ולאומיים חשובים ז. סיכום זכיות בפרסים יוקרתיים אלה, ורבים אחרים, הן הוכחה לכך שחרף המחסור החריף במשאבים, הפעיל ות האקדמית בארץ משגשגת ונהנית מיוקרה מדעית מהגבוהות בעולם המערבי. כדי להמשיך ולהפגין מצוינות מדעית בעולם משתנה, שבו מדינות רבות משקיעות סכומי עתק במדע וטכנולוגיה, יש להמשיך ולפתח את התשתית המדעית בארץ, הלוקה בחסר בהיבטים רבים. כמו כן יש לפעול כך שהתשתית החינוכית תאפשר לקהלים שעד כה לא הפגינו נוכחות בולטת במערכת האקדמית )חרדים, ערבים וכדומה( להגיע בעתיד לחזית העשייה המדעית הבין לאומית, ולהעלות תרומה מוחשית לתעשיות עתירות הידע ולכלכלת המדינה. מדענים ישראלים העומדים בחזית המדע הבין לאומי ניצבים בפני פיתויים רבים, וחלקם אכן עובר לעבוד בחו ל או מחלק את הזמן בין מוסדות מדע בישראל ובחו ל - בעיקר בארצות הברית. הזיקה שמדענים כאלה מגלים כלפי האקדמיה בארץ אינה מובנת מאליה. רבים מהם - בעיקר אלה הפועלים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית כמו הרווארד, פרינסטון, ברקלי או סטנפורד - עומדים בחזית הלחימה נגד חרמות על האקדמיה הישראלית, ואף תורמים לעשיה המדעית בארץ באופן יוצא מן הכלל. רבים מן המדענים הללו מגלים מחויבות ללא פשרות למדינה ולמוסדותיה האקדמיים שהם נכס אינטלקטואלי ומוחשי בעבור הקהילה המדעית המקומית. ה קשר עם מדענים אלה הוא אף מקור ליוקרה בעבור המוסדות האקדמיים הישראליים. בעבר הייתה הקרן הדו לאומית ארצות הברית ישראל )ה BSF ( מקור חיוני לקיום מחקר בין מדענים ישראלים החיים בארצות הברית והפועלים באוניברסיטאות מובילות לבין מדענים העובדים באקדמיה בארץ; אולם בשל גודלה התת קריטי לא התאפשר לקרן זו לממ ש באופן מיטבי את הקשר המובהק בין מדענים אלה לבין עמיתיהם בארץ. עם חיזוק הקשר בין הקרן הדו לאומית ארצות הברית ישראל )BSF( לבין הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית,)NSF( שהתרחש לאחרונה, אנו מצפים להגברת שיתופי הפעולה בין מדענים משני צדי האוקיינוס, ובפרט לשיתופי פעולה רבים בין מדענים ישראליים הגרים בארצות הברית והזוכים ליוקרה בין לאומית לבין עמיתיהם בארץ, לטובת העשייה המדעית המשותפת ולחיזוק המחקר האקדמי בארץ. 13

15

16 דו ח תת הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות דו ח תת הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות הדו ח שלהלן מבוסס בחלקו על עבודת ועדת המעקב, כפי שצוין לעיל פרופ רשף טנא - יו ר פרופ דוד הראל פרופ סרג יו הרט פרופ שולמית וולקוב א. הקדמה ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה. במדינה שאוכלוסייתה כשמונה מיליון נפש, הקהילה המדעית תורמת תרומות חיוניות להישגי המחקר המדעי והמו פ ברמה הבין לאומית, ומוצבת במקומות מובילים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הישגים בולטים אלה משתרעים על מגוון תחומים - החל בענפיו הנרחבים של המחקר הבסיסי המצטיין, וכלה בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות מתקדמות. הישגי המחקר הבסיסי בשנים האחרונות זיכו מדענים באוניברסיטאות המחקר בפרסי נובל ופרסים יוקרתיים אחרים. הישגי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל האזרחית הובילו לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים של לוויינים, מערכות פורצות דרך של טילים-נגד- טילים, כגון ה חץ ומערכת כיפת ברזל, ולפיתוח מזלט ים, תרופות מקור ועוד. אלה הקפיצו את מעמדה של מדינת ישראל מ דרגה בקרב המדינות המובילות בטכנולוגיות-חזית, ותרמו לשיפור ני כר ביכולותיה הביטחוניות. מערכות המדע והטכנולוגיה הן רכיב עוצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי הכלכלה והביטחון, והן יבטיחו את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל גם בעתיד. מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי הנעשה באוניברסיטאות המחקר; מחקר תרגומי ייעודי הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובמכללות אקדמיות אחדות, ומו פ יישומי הנעשה במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלה מחולל פריצות דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשני ות. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע - ממדעי הטבע, דרך מדעי החברה, ועד למדעי הרוח - הן בעלות חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על פי כלל פרסומיה המדעיים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי מדע גדול, המבוסס על איגום בין לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים. דוגמה טובה הוא תחום המחקר הניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות,CERN אשר הביא בשנים האחרונות להתקדמות בחקר ה אנטי חומר ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס )הידוע גם בשם החלקיק האלוהי (. עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגרנובל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו שני מדענים ישראלים בפרסי נובל. מעמד המדע הישראלי, בהשוואה בין לאומית, משתקף בהשלכותיה המרשימות של איכות תפוקותיו. עוצמת האיכות המדעית ביחס לעוצמה הכלכלית של התמ ג )תוצר מקומי גולמי( לנפש של מדינת ישראל העמידה אותה באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם, לצד שווייץ ושוודיה. זהו מכלול הישגים מרשים המבוסס על השקעה רבה, מתמשכת וארוכת טווח - 15

17 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות ובשיתוף פעולה מדעי טכנולוגי בין לאומי - כמו גם בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי ובין התעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את פ רות העבר של ההשקעה הלאומית בהון אנושי ובתשתית מחקרית של מערכת המדע הבסיסי. מדיני ות הממשלה, אשר הביאה בעבר ל עשור האבוד במימון אוניברסיטאות המחקר, לא קידמה כנדרש את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים, באמצעות הצעדים המפורטים להלן: המשך הדרגתי של הגדלת היקף מימונה של מערכת המחקר, שמקורה בתקציבים התחרותיים של הקרן הלאומית למדע, תקציבי תשתיות מדעיות, תקציבי מרכזי ההצטיינות ותקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות. הגדלת היקף המימון לפי תכנית רב שנתית אשר תהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה לאחרונה במסגרת התכנית הרב שנתית הערכית של הות ת לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. ב 2015 עמד שיעור ההוצאה על מו פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה על מו פ על 12.2 אחוזים )לפי מחירי מקור: הלמ ס(. נתון זה מהווה המשך למגמה המדאיגה של ירידת שיעור ההוצאה על מו פ בהשכלה הגבוהה הנמשכת מתחילת שנות ה 90. יש להגדיל את תקציבי המחקר של אוניברסיטאות המחקר לפחות לפי שיעורם הממוצע של תקציבים אלה במדינות ה OECD. בלימת המגמה המסוכנת של בריחת מוחות ; זאת תוך גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, ש דרוג תשתיות המחקר ובניית תשתיות מתקדמות נוספות, הכפלת תקציבן של קרנות מחקר תחרותיות, ומאמץ לאומי ל השבת מוחות reversal( )brain drain - כדוגמת פעילות מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המסייע למאות חוקרים ישראלים הנמצאים בחו ל למצוא משרה הולמת בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית. ת גבור המחקר הייעודי המבוסס על קשרי אקדמיה תעשייה, שקידומו ומימונו מתבססים על תכניות חדשניות וחשובות של המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה )הרשות לחדשנות(, ובמשרדי ממשלה אחרים. המשך חיזוק שיתוף הפעולה ההדוק בין המו פ הביטחוני לבין המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות - המתבטא במחקרים משותפים, בקיום מרכזי ידע מחקריים, ובעיצוב תחומים עתידיים לטכנולוגיות חדשות, והממומן במשותף על ידי משרד הביטחון והות ת. המשך שיתוף הפעולה הפורה עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, להשגת מטרות בתחומי עדיפות לאומית; בתמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; במלגות מחקר, ובהקמת מרכזי ידע. קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. 16

18 דו ח תת הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות ב. עיקרי מסקנות ועדת המעקב הדו ח המלא מופיע באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ רשף טנא - יו ר פרופ רות ארנון פרופ ידין דודאי פרופ דוד הראל פרופ סרג יו הרט פרופ שולמית וולקוב פרופ יהושע יורטנר פרופ נילי כהן ד ר מאיר צדוק פרופ זאב תדמור ועדת המעקב הוקמה ב 2014 על ידי הנשיאה הקודמת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ רות ארנון. מטרתה: לעקוב אחר יישום הדו ח התלת-שנתי הקודם של האקדמיה, שהוגש לממשלה בנובמבר 2013, ולהתוות דרך לקראת כתיבת הדו ח התלת שנתי הבא המוגש בזאת. להלן מסקנותיה העיקריות של ועדת המעקב שהוגשו כמסמך לממשלה ב 2015 : המחקר הבסיסי בארץ מתנהל רובו ככולו באוניברסיטאות המחקר. מחקר זה שואף להעצים את הידע האנושי ולטפח כוח אדם איכותי המשרת את מדינת ישראל מבחינה תרבותית ומעשית כאחת. למרות המגבלות התקציביות החמורות, המחקר המדעי הבסיסי בארץ הוא ברמה גבוהה ביותר, ומתנהל בשקיפות מלאה. הוועדה זיהתה פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות. על כן הוועדה ממליצה על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי בעל ות של 3 מיליון ש ח ל 30 מיליון ש ח לכל פריט במדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי, וכן בעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. תכנית זאת תתחיל כתכנית בוחן )פיילוט(, ותתרחב לממדים שיאפשרו למדענים ישראלים לעמוד בתחרות הוגנת עם עמיתיהם מחו ל. מצוינות מדעית חייבת להיות אמ ת המידה העיקרית בבדיקת ההצעות למימון. לפיכך, תכנית זאת תנוהל על ידי הקרן הלאומית למדע,)ISF( ותפוקח על ידי ועדת היגוי שבראשה יעמוד חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן, אנו ממליצים כי בוועדת ההיגוי יכהנו נציגים אקדמיים מטעם הות ת והמועצה הלאומית למו פ. ועדת המעקב ממליצה לקיים סקר השוואתי בין ישראל לבין מדינה מתקדמת מדעית עם גודל אוכלוסיה דומה - כמו שוודיה, הולנד, דנמרק או שווייץ. סקר זה יתרכז בבדיקת מנגנוני מימון לפריטי תשתיות בהיקף כספי דומה, ובעיקר בבחינת המצאי של פריטי תשתית אלה בישראל ובמדינה הנסקרת. )בסקר ראשוני שערכה הוועדה לצורך כתיבת הדו ח הנוכחי הסתבר כי התמיכה הממשלתית לתשתיות מדעיות בישראל נחותה במידה רבה בהשוואה למדינות כמו הולנד או שווייץ(. הוועדה רואה חשיבות רבה בטיפוח שיתופי פעולה עם מדענים ממדינות מתקדמות במחקר המדעי, הנגזרת מהיותה של ישראל מדינה מבודדת באזור מבחינה פיזית ומדעית. הוועדה רואה בדאגה את הפער שנוצר עם השנים במימון מחקרים משותפים של מדענים ישראלים עם מדענים מאירופה )באמצעות השתתפותה של ישראל בתכנית המחקר האירופית Horizon 2020( ומדענים מארצות הברית. לפיכך, הוועדה ממליצה להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית. 17

19 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 כמו כן רואה הוועדה בדאגה רבה את היעדרם של תלמידי מחקר ובתר דוקטורנטים מארצות המערב במעבדות המחקר בישראל. בעצה אחת עם האקדמיה הצעירה, הוועדה ממליצה על הקמת תכנית בוחן תחרותית לקליטת בתר-דוקטורנטים. ג. מטרות התכנית לתשתיות מדעיות יקרות ופילוסופיית הניהול עקב המחסור הכרוני במשאבים למימון תשתיות מחקר יקרות על בסיס תחרותי, הציעה ועדת המעקב תכנית לצמצום הפער שנוצר בנושא זה בכל שטחי המדע הבסיסי. אנו סבורים כי אמ ת המידה היחידה למימון תשתיות מחקר יקרות מסוג זה היא מצוינות מדעית. לפיכך, על התכנית להתנהל בקרן הלאומית למדע,)ISF( האמונה על מימון מחקר בסיסי המבוסס על שיפוט אובייקטיבי וחסר פניות. אנו מ כירים בצורך לאפשר לכל החוקרים המצטיינים בארץ הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה להשתתף בתכנית על בסיס אישי, וליהנות מ פ רותיה. לפיכך, אנו ממליצים כי תוקם במסגרת הקרן הלאומית למדע ועדת היגוי שתלווה את התכנית. מוצע כי תקציבה הראשוני של התכנית יהיה מיליון ש ח למחזור בקשות שנתי. תקציב זה יאפשר מימון של שלושה מיזמים במדעים המדויקים, מדעי החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות; מיזם אחד במדעי הרוח, ומיזם אחד במדעי החברה. אחרי תקופה של שלוש עד חמש שנים תתקיים הערכה מחדש לבדיקת הצלחת הקרן, תוך שאיפה להרחבתה לכדי מיליון ש ח למחזור, בהתאם לצורכי המדע בארץ. חלוקת משאבי הקרן בין מדעי הטבע, החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות תיעשה על ידי ועדת שיפוט אחת; ובין מדעי הרוח והחברה על ידי ועדת שיפוט שנייה. יחס המימון בין שתי הוועדות יהיה אחוזים לעומת אחוזים, בהתאמה. ככלל, התכנית תהיה רשאית לממן תשתיות מחקר בעלויות של בין 3 מיליון ש ח עד 30 מיליון ש ח לפריט )עם התאמה - matching - של כשליש עד מחצית מהסכום(. באופן טיפוסי, תשתית מדעית במדעי הטבע וההנדסה יקרה יותר מאשר במדעי הרוח והחברה; לפיכך, אפשר יהיה לקבוע כי רף הכניסה למיזמים במדעי הרוח והחברה יהיה נמוך יותר, ויעמוד על 3-1 מיליון ש ח, וה רף העליון על 6-5 מיליון ש ח. בלי לקבוע מסגרות, נציין כי התכנית תעסוק רק בתשתיות שמטרתן מתן מענה לצרכים של מיזמים שבהם ני כר יתרון ייחודי של חוקר ישראלי אחד או של קבוצת חוקרים עם בולט ות מדעית מובהקת. ראוי לציין כי הות ת מצאה כבר בעבר פער גדל והולך לרעת ישראל בהשקעה בתשתיות מחקר יקרות בין ישראל לבין מדינות מתקדמות אחרות. לפיכך מינתה הות ת ועדה בראשותו של פרופ דוד הורן שתמליץ על השקעות בתשתיות מחקר לאומיות יקרות. דו ח הוועדה הראשון הוגש ב 2013, ואילו הדו ח העדכני נכתב בימים אלה ואמור להיות מוגש לות ת בזמן הקרוב. ד. סיכום מסמך ראשוני זה נועד לעגן את הצורך בצמצום הפער בין מדענים ישראלים בולטים לבין אלה בחו ל, בכל הנוגע ליכולת לרכוש ציוד ולעשות שימוש בתשתיות מחקר גדולות על בסיס תחרותי; זאת בעבור מיזמי מחקר בסיסי או י ישומי בחזית המדע העולמי. ועדת המעקב מציעה להקים תכנית חדשה במסגרת הקרן הלאומית למדע שתטפל בנושא זה. ות ת בוחנת כיום, לאור התכנית הרב שנתית החדשה )תשע ז-תשפ ב( את הקמת פרויקט תשתיות המחקר הגדולות. האמצעים הנדרשים למימוש התכנית חייבים להיות מתוקצבים ממקורות חדשים של המדינה )כמקובל במדינות מתקדמות אחרות(, ולא לנבוע משינוי ייעוד של מקורות קיימים. 18

20 דו ח תת הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה דו ח תת הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה פרופ יוחנן פרידמן - יו ר פרופ יורם בילו פרופ אבנר הולצמן פרופ יוסף קפלן יועץ: פרופ ישראל פינקלשטיין א. כללי מדעי הרוח - אשר מכונים בלשונות אחרות מדעי האדם )Humanities( - מייצרים ומפתחים ידע בדוק, חקור ושלם ככל האפשר על האדם, תולדותיו ותרבותו. הם שואפים להגיע לתיאור ולניתוח של האנושות מראשיתה )או, ליתר דיוק, מן התקופות הקדומות ביותר שלגביהן קיים תיעוד(. הם עוסקים בחקר ההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות, הלשונות וכל היבט אחר הנוגע לחיי האנושות. מדעי הרוח שואפים לתאר את העולם האנושי הסובב אותנו, ולנתח כל סוגיה מכל היבטיה הרבים והמור כבים. הם מפתחים מודע ות לכך שכדי להבין סוגיה לאשורה, עלינו להעניק משקל ראוי לכל היבט והיבט שלה. נעשה ניסיון מ ודע לתאר את מגוון בני האדם - על השקפותיהם, אמונותיהם, מנהגיהם ואורח חייהם. לגישה כוללנית זו נודעת חשיבות רבה בחיי המעשה, ולא רק בעניינים תיאורטיים: ניסוחים בהירים, שקולים וזהירים המבוססים על בירור העובדות הנוגעות לסוגיה מסוימת חיוניים לשם קבלת החלטות מושכלות בכל עניין חברתי, מדיני או כלכלי. החשיבה הביקורתית - לחם חוקם של אנשי מדעי הרוח - אמורה להבטיח שכל עניין ייד ון לגופו לאור שיקולים הנוגעים לו; אנשי מדעי הרוח עושים מאמץ מ ודע להוציא ממערכת השיקולים כל מה שזר לסוגיה הנדונה. אחד התפקידים החיוניים של מדעי הרוח הוא העיסוק הביקורתי בתרבות הלאומית, בתרבות העמים האחרים ובקשרים בין התרבויות שנתפסים כבעלי חשיבות מרכזית - במיוחד בתקופה שבה חלקי העולם השונים שזורים זה בזה, וכל מה שמתרחש באזור אחד משפיע באופן מידי על אזורים אחרים. אחד הכלים החיוניים לעיסוק זה הוא לימוד וחקר שפות זרות, המאפשר ה כרה מכלי ראשון של תרבויות זרות והבנה עמוקה שלהן. התחומים העיקריים שבהם עוסקים מדעי הרוח והחברה הם לימודי וחקר ההיסטוריה, הארכאולוגיה, הפילוסופיה, הבלשנות, הספרות, הדתות והאמונות, מבנים חברתיים, התנהגות יחידים והקשר ביניהם בהיבטים החברתיים והנורמטיביים. תחומים אלה שזורים זה בזה ומזינים זה את-זה. לדוגמה, ידיעת שפות זרות חיונית לחקר התחומים האחרים, כשם שידיעת היסטוריה של תקופות שונות חיונית להבנת הפילוסופיה של אותן תקופות. כל תחום נדון הן בהקשר הלאומי המקומי והן בהקשר הבין לאומי העולמי, תוך דגש על הקשרים ועל יחסי הגומלין בין השניים. לא יעלה על הדעת לחקור היסטוריה לאומית במנותק מהיסטוריה של עמים שכנים. העיקרון הוא לבחון את התחומים השונים בהקשר רחב ככל האפשר, ולזהות את קווי הדמיון והשוני בין תופעות בנות- השוואה באזורי עולם שונים. גם תחומי הידע השונים שזורים זה בזה: הקשרים בין היסטוריה, סוציולוגיה, פילולוגיה, לימוד ספרות ועוד מתחזקים והולכים. בדור האחרון גוברת הה כרה בחשיבותם של מחקרים בין תחומיים המשלבים תובנות מתחומי מדעי 19

21 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 הרוח עם שיטות מחקר וחוקרים מתחומי מדעי הטבע. כיווני מחקר כאלה מאפיינים, לדוגמה, את הארכאולוגיה המודרנית העוסקת בנושאים כמו תיארוך בעזרת שעונים מתחום הפיזיקה, שהידוע ביניהם הוא פחמן - 14 דנ א קדום שמסייע למיפוי אוכלוסיות העבר ושחזור תנועתן; בדיקת שארים מולקולאריים בכלי אגירה עתיקים כדי לזהות דפוסי סחר, וכן שחזור אקלים ככלי לשם הבנת תהליכים יישוביים ודמוגרפיים בימי קדם ובפרהיסטוריה. שיטות מתחום מדעי הטבע הולכות ונעשות נפוצות הן במחקר של כתובות קדומות - לדוגמה, צילום מ ולטי-ספקטרלי של תעודות שקריאתן קשה - והן בפיתוח שיטות מתחום מדעי המחשב לשם השוואה של כתבי יד ושל טקסטים. מדעי הרוח במיטבם הם תחום תובעני המצריך כישורים רבים ומגוונים: שליטה בשפות זרות, כושר ניתוח וניסוח, השכלה וידע רחבים ועוד. העיסוק במדעים אלה הוא מרתק וחשוב, ומשפיע בתחומי מעשה רבים. ב. מדעי הרוח בישראל המכון למדעי היהדות נחנך על הר הצופים בדצמבר 1924, טרם פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה העברית בירושלים. מגרעין צנוע זה צמחה ב רבות השנים הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, וכן כלל מערכת המחקר וההוראה הישראלית במדעי הרוח, המעוגנת כיום בעשרות מוסדות - בראש ובראשונה באוניברסיטאות המחקר. מאות חוקרים ומורים אקדמיים יצרו ויוצרים נכסים בני-קיימה בכל התחומים של תולדות המין האנושי, הגותו, לשונותיו, יצירתו האמנותית לענפיה, דתותיו ואמונותיו, תרבותו הלאומית ותרבויות העולם. פ רותיו של ידע מגוון זה הונחלו לדורות של סטודנטים, והם מחלחלים לכל מקום ואתר, מעצבים את דמותה של החברה שבה אנו חיים ומגביהים שיעור קומתה. מפעל קיבוצי זה מצוי לאחרונה במצב של משבר מתמשך ואף מחריף, וזאת כמובן לא רק בישראל. העד ות המובהקת לכך היא הירידה העקיבה בשיעור הסטודנטים למדעי הרוח, עד כדי התקרבות מסוכנת לאחוז חד-ספרתי מתוך כלל תלמידי האוניברסיטאות בארץ. כתוצאה ישירה מכך פחת הנתח של מדעי הרוח בתוך העוגה האוניברסיטאית הכוללת, והדבר נותן את אותותיו בהתייחסותן של הנהלות האוניברסיטאות לפקולטות אלו כפי שהיא מיתרגמת בהקצאת תקנים ותקציבים. חוגים אוחדו, תכניות לימודים נסגרו, אפשרויות הקליטה והטיפוח של סגל צעיר צומצמו, תחומי ידע אחדים עומדים בפני סכנת הכחדה ממשית. מדובר במעגל המזין את עצמו: ככל שמונמכת קומתם של חוגים ותכניות לימוד כך פוחת כוח המשיכה שלהם בעבור תלמידים פוטנציאלים שמהם אמורות לצמוח עתודות החוקרים, וחוזר חלילה. תחושת החירום ביחס למצבם של מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הולידה בשנים האחרונות יוזמות שונות לשימורם ולשיקומם, במסגרות מוסדיות וכלל ארציות. ב 2007 יזמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דו ח אשר התייחס לבעיה, ואשר הציע כיווני פעולה. בעקבות זאת הוקמה בין השאר קרן משותפת למל ג ויד הנדיב לפיתוח מדעי הרוח. דוגמה להיערכות בקנה מידה מוסדי היא הרפורמה המתבצעת לאחרונה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים - בסימן של מיפוי צרכים, איגום משאבים, ייעול וארגון-מחדש של תכניות לימוד. דוגמה ליזמה בהיקף כלל ארצי היא פרסומו של דו ח מצב מדעי הרוח בישראל מטעם הוועדה הקבועה של ות ת למדעי הרוח )2016( - מיזם רחב היקף ורב משתתפים שהוכן תחת הנהגתה של פרופ מלכה רפפורט-חובב. עיקר חשיבותו של דו ח זה הוא בהעמדת מסד נתונים מוסמך ומפורט על מצב מדעי הרוח בכל המסגרות שבהן הם נלמדים ונחקרים, לרבות מסגרות החינוך התיכוני. בהמשך לאותו מאמץ שוקדת המל ג על תכנית חומש חדשה, ובה שלל הצעות מעשיות להעלאת קרנם של מדעי הרוח. הדו"ח הנוכחי מבקש גם הוא לתרום למהלך זה. 20

22 דו ח תת הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה ג. מגמות עולמיות והתייחסות אליהן בארץ המפנה הלשוני ו המפנה התרבותי, שקנו לעצמם שביתה באקדמיה האמריקנית והאירופית החל ברבע האחרון של המאה ה 20, ערערו מוסכמות רווחות בתחומים שונים במדעי הרוח, ובראש וראשונה במקצועות הקשורים לתחום ההיסטוריה. המגמה ה דקונסטרוקטיבית העמידה בסימן שאלה את תקפותם של מטה נרטיבים ששלטו בכיפה בהיסטוריוגרפיה המערבית מאז ראשיתה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית. במקום החיפוש אחר האמת ההיסטורית העלו היסטוריונים פוסט- מודרנים למרכז הדיון את בחינת הנרטיבים המתחרים המשקפים עמדות אידיאולוגיות שונות או זיקה לערכים חברתיים ותרבותיים מתחרים. המגמות הפוסט-מודרניות, שעוררו ויכוחים ע רים באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, לא בוששו לבוא, והגיעו גם אל העולם האינטלקטואלי הישראלי. המט ה נרטיב הלאומי, שמילא תפקיד מכונן בחברה הישראלית מאז ראשית הציונות, ספג ביקורות נוקבות מכיוונים שונים, והיו לכך השלכות ניכרות על הדיון ההיסטוריוגרפי. לצערנו, הפקולטות למדעי הרוח לא מילאו בדיונים אלה תפקיד מוביל ומנחה. קריאות התיגר של הפוסט- מודרניות, על היבטיה השונים, לא נוצלו לריענון אינטלקטואלי בחוגים המתאימים במדעי הרוח, וכמעט שלא השתקפו בתכניות הלימודים באוניברסיטאות הישראליות. מציאות זאת יצרה את הרושם כי האקדמיה נעדרת מנהיגות אינטלקטואלית ראויה לשמה, וכי אינה ממלאת תפקיד מוביל בוויכוחים על הסוגיות המרכזיות במדעי הרוח והתרבות. למצב זה נודעות השלכות שליליות על מעמדן ותדמיתן של הפקולטות למדעי הרוח בחברה הישראלית ועל כוח המשיכה שלהן בציבור ובעיקר בקרב הדור הצעיר. ד. מדעי החברה כללי: מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, התנהגות היחידים המרכיבים אותה והקשר בינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. קווי המ תאר של מדעי החברה אינם חדים, משום שלתחומי ידע נוספים קיימת זיקה ברורה אליהם. מערכות המושגים, המודלים המסבירים ופ רות המחקר של מדעי החברה מזינים קשת רחבה של תחומים מקצועיים מתמחים - כמו משפט, חינוך, רפואה ובריאות, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ועיתונאות. מדעי החברה צמחו כאשכול תחומי מובחן מתוך מדעי הרוח, אך האוריינטציה של תחומים ותת תחומים לא מעטים בתוכם נעה שיטתית כלפי מדעי הטבע. ממיקום זה בתווך, בין מדעי הרוח למדעי הטבע, נגזרים א פיונים משמעותיים של התחום הנושאים משמעויות עיוניות ויישומיות. גיוון פרדיגמטי: מגוון הגישות והשיטות במדעי החברה רחב, ונע בין קוטב פוזיטיביסטי )מהותני - )essentialist - שבו מערכי המחקר וכליו מושפעים ממדעי הטבע: גזירת השערות בנות הפרכה ממודלים תיאורטיים מוגדרים, ובדיקה כמותית שלהן בתנאים מבוקרים - לבין קוטב פרשני )הבנייתי -,)constructionist המדגיש משמעויות סמליות וחוויות סובייקטיבי ות ומציית להגדרה רכה יותר של מדעי ות. גיוון פרדיגמטי זה ני כר בהשוואה בין תחומי הידע, אך לא פחות מכך בתוך כל אחד מהם. המ נעד הרחב בין פסיכולוגיה ביולוגית החוקרת מוח והתנהגות לבין פסיכולוגיה קלינית המפרשת עולם פנימי לא-מודע; בין גאוגרפיה פיזית לגאוגרפיה היסטורית-חברתית, ובין אנתרופולוגיה פיזית לאנתרופולוגיה סוציו תרבותית, מדגים גיוון תוך תחומי זה. גיוון פנימי זה מאתגר את קווי המ תאר ואת רמת הגיבוש המחלקתית במדעי החברה. מתודולוגיה אינטגרטיבית ואקלקטית: המחקר המודרני בתחומים רבים של מדעי החברה הוא אינטגרטיבי - משלב שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות כאמצעים משלימים להפקת מידע על מציאות חברתית הנתפסת כמור כבת ורב ממדית. 21

23 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 רב תחומיות: תחומי מחקר מתרבים והולכים במדעי החברה חוצים גבולות של תחומי ידע ומשלבים תחומים נבדלים. בין תחומי ות )inter-disciplinarity( היא מגמה בולטת במדעים בכלל, ובמדעי החברה היא ני כרת במיוחד לנוכח מיקומם כגשר בין מדעי הרוח ומדעי הטבע והאופי המור כב והרב ממדי של המציא ות החברתית. הזיקה למדעי הרוח ניכרת בתחומים שונים המדגישים מחקר חברתי מנקודת מבט היסטורית, תרבותית, לשונית או דתית; בצמיחת תחומי מחקר אזוריים משולבים )כגון לימודי אירופה או לימודי המזרח הרחוק(, וכן בתחומי לימוד חדשים )כגון מ גדר ולימודי תרבות(. הזיקה הגוברת למדעי הטבע ני כרת בתחומי ידע כמו סוציו ביולוגיה, ביו ונוירו פסיכולוגיה, ביו כלכלה ורפואה חברתית. ייסוד תכניות לימודים ומרכזי מחקר רב תחומיים )multi-disciplinary( - לימודיים אזוריים, חקר הרציונלי ות, קבלת החלטות, חישובי ות, מוח והתנהגות ועוד - משקף את התחזקות המגמה של בין תחומי ות, אך גם מאתגר את המ בנה המחלקתי הקיים במדעי החברה וטומן בחובו את הצורך בהיערכויות חדשות. אתגרים: העל ות הגבוהה של תשתיות ושל תקציבי מחקר בתחומים מובהקים של מדעי החברה הנשענים על מדעי הטבע: מעבדות, ציוד ומ כשור מתוחכמים, קבצי נתונים גדולים. ערעור הגיבוש המחלקתי לנוכח השונ ות הפרדיגמטית התוך-תחומית וההתמחות הגוברת בתוך כל תת תחום. ערעור קווי המתאר המחלקתיים לנוכח צמיחת תכניות מחקר ומרכזי מחקר רב תחומיים. המתח המובנה בין תחומים עיוניים ומחקריים מובהקים לבין תחומים פרופסיונליים )בתי ספר מקצועיים( - כמו פסיכולוגיה קלינית, לימודי ארגון, ראיית חשבון ועיתונאות. פיזור ההשכלה הגבוהה בין מוסדות רבים. הצמיחה המטאורית של מכללות בישראל מאתגרת את מדעי החברה הרבה יותר מאשר את מדעי הרוח ומדעי הטבע; זאת משום שרוב תחומי הלימוד במכללות קשורים למדעי החברה. תנאי הקבלה ורמת הלימודים במכללות נמוכים מאלה של האוניברסיטאות; אך תנאי הקבלה לתארים מתקדמים - בעיקר באוניברסיטאות שווים. כפועל יוצא, התחרות על משיכת סטודנטים למחלקות של מדעי החברה באוניברסיטאות הופכת קשה יותר. ניווט נאות של המחקר העוסק בחברה בישראל - מחקר המהווה רכיב משמעותי של המחקר החברתי בכלל - ב שדה המוקשים של חברה רבת-שסעים, המקוטבת פוליטית, חברתית, תרבותית ואידיאולוגית, שהאוניברסיטאות שלה נשענות במידה רבה על תמיכה כספית ממשלתית-מוסדית. ה. המלצות מדעי הרוח: פיתוח מדעי הרוח ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית של המדינה, ליכולתה להבין את העולם הסובב אותה, לה כרה ביקורתית ומעמיקה של התרבות היהודית והישראלית, ולהבנה יסודית ופתוחה של תרבויות אחרות. הדברים אמורים בעיקר בתרבויות שא תן העם היהודי בא במגע במשך הדורות - התרבות הקלסית, התרבות הנוצרית, התרבות המערבית המודרנית, תרבות האסלאם והמזרח הרחוק. המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית. 22

24 דו ח תת הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה כדי להשיג את המטרות הללו, מוצע לנקוט צעדים אחדים: הקמת ועדה משותפת לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמועצה להשכלה גבוהה, שתכלול גם איש מדעי הרוח בכיר או שניים מחו ל. תפקידי הוועדה: זיהוי תחומים במערכת האקדמית אשר בהם רכשה ישראל לעצמה מעמד בין לאומי מוביל, אך אשר מצויים בסכנה בשל מצוקת תקנים ותקציבים. תחומים אלה יזכו לתוספת ת קצוב ייעודי. ייתכן שהוועדה תמצא שההצטיינות בתחום מסוים נמצאת באוניברסיטה מסוימת, ובמקרה כזה אין להירתע מתמיכה ייחודית באוניברסיטה זאת. תמיכה מסוג זה תינתן לתקופה קצובה: המוסד יתחייב להשתמש בתקציבים אלה בעיקר להרחבת הסגל הקבוע באמצעות מינוי חוקרים מצטיינים, ולהמשך העסקתם גם אחרי תום תקופת התמיכה, אם יעמדו בתנאים הדרושים למתן קביע ות. התקציב הזה יתוסף לתקציב הרגיל, ולא יהיה חלק ממנו. זיהוי תחומים חיוניים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בשל מצוקה תקציבית ומיעוט תלמידים. מספר תלמידים הוא רק שיקול אחד, ולא העיקרי, באוניברסיטאות מחקר. מספרי תלמידים מתאפיינים בתנודתי ות רבה, ולכן לא ראוי שמיעוט תלמידים בשנים מסוימות יהיה שיקול עיקרי בחלוקת המשאבים לאוניברסיטאות המחקר. גם תחומים אלה יזכו לת קצוב ייחודי. השיקול של מספר התלמידים חייב להיות שונה במכללות ובאוניברסיטאות המחקר. קיימים תחומים אשר אי-אפשר יהיה לקיימם במלוא ההיקף בכל האוניברסיטאות. במקרים אלה, יש להקים תכניות בין אוניברסיטאיות ולהקל על הרשמת תלמידים באוניברסיטאות אחדות. הדבר מחייב הסכמה בין האוניברסיטאות על חלוקת כספי ות ת שיינתנו בעבור תלמידים הלומדים ביותר ממוסד אחד. שיתוף פעולה מסוג זה חיוני כדי למנוע הכחדה של תחומים שלמים וחשובים מהמערכת האקדמית הישראלית. ראוי להמשיך ולקיים את הקרן לקידום מדעי הרוח המשותפת למל ג ול יד הנדיב. קרן זו תרמה תרומה משמעותית לחדשנ ות במחקר ובהוראה, שלא הייתה באה לעולם בלעדיה. מדעי הרוח סובלים ממחסור מתמשך בתקציבים הדרושים לשם מחקרי תשתית מקיפים. אנו ממליצים כי ות ת תקים תכנית ייעודית למימון מחקרי תשתית במדעי הרוח. המדובר במפעלים בעלי היקף רחב, כמו מילונים מדעיים גדולים, המבוססים על טקסטים בלשונות מרכזיות לתרבות הישראלית, כגון העברית והערבית. מחקרי תשתית במדעי הרוח עשויים להיות מוסדיים או אישיים. במדעי הרוח קורה לא פעם שחוקר בודד יוזם מחקר בעל אופי תשתיתי - תופעה שונה מהמצב המקובל בדרך כלל במדעי הטבע - ויש לקחת זאת בחשבון. מחקרי תשתית במדעי הרוח מצריכים תקציבים קטנים הרבה יותר מאשר אלה במדעי הטבע, אך בוודאי שגם הם ראויים לת קצוב מתאים. מומלץ להקים גוף מתא ם קבוע בין הפקולטות למדעי הרוח לצורך התייעצות שוטפת, התוויית מדיניות, ייזום וניהול של תכניות בין אוניברסיטאות ותיאום קווי פעולה מול המל ג והות ת. הפגישה המוצלחת של דקני מדעי הרוח )שנערכה באקדמיה הלאומית למדעים במרס 2016( ממחישה את הפוריות והאפקטיבי ות של פורום כזה. מומלץ לבחון מחדש את מודל התקצוב של ות ת ולהציע שיפורים שיתקנו את הקיפוח המובנה בו ביחס למדעי הרוח. בעיקר, קיים צורך להכין דירוג עדכני של כתבי העת הבולטים בכל תחום, ולתת משקל ראוי לפרסום ספרים אקדמיים אשר חשיבותם במדעי הרוח מהותית אך אשר אינם מובאים בחשבון במודל התקצוב הנוכחי. ראוי לתת את הדעת על הענקת משקל 23

25 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 לכתבי עת אקדמיים בעברית, שבתחומים אחדים במדעי הרוח )במיוחד במדעי היהדות( הם הבמות החשובות והמובילות גם בקנה מידה עולמי. מומלץ לעודד ולתמרץ את המגמה המסתמנת באוניברסיטאות אחדות למסד את לימודם של קורסים נבחרים במדעי הרוח כחלק מלימודי יסוד כלל אוניברסיטאיים, לצורך העשרת השכלתם הכללית של הסטודנטים בכל המקצועות. הדבר יגביר את חשיפתם של מדעי הרוח לכלל אוכלוסיית הסטודנטים, ויחזק את מעמדם בתוך האוניברסיטאות. מומלץ ליצור ולטפח מסגרות של שיתוף פעולה בין הפקולטות למדעי הרוח לבין מערכת החינוך הכללית: לאפשר לתלמידי תיכון מתקדמים להשתתף בקורסים נבחרים במדעי הרוח ולקבל בעבורם נקודות זכות אקדמיות; ליצור מסגרות השתלמות קבועות או חד פעמיות למורי המקצועות ההומניסטיים; לכונן קשר שוטף עם המפמ רים ויושבי-ראש ועדות המקצוע במשרד החינוך; להגביר את החשיפה של מורים ותלמידים לשלל הפעילויות המתנהלות בפקולטות, כגון כנסים וימי עיון. מדעי החברה: תקציבי מחקר: לנוכח העלות הגדלה והולכת של התשתיות והמחקר השוטף במדעי החברה, יש להגדיל באופן משמעותי את השיעור היחסי של מענקים המיועדים למדעים אלה מקרנות מחקר תחרותיות חיצוניות, דוגמת.ISF צורך זה ני כר במיוחד בתחומים הנשענים על מעבדות, טכנולוגיות ומערכי מחקר הקרובים למדעי הטבע. דוקטורנטים: נדרשת תמיכת ות ת בכינון מסגרות ממוסדות ללימודי דוקטורט graduate( )schools במדעי החברה באוניברסיטאות המחקר, כדי להבטיח תנאים אופטימליים לצמיחת דור העתיד של חוקרים במדעי החברה בישראל. במצב הנוכחי, מקורות המימון לדוקטורנטים ממלגות תוך - וחוץ-אוניברסיטאיות וממענקי המחקר של חוקרים-מדריכים אינם מספיקים. הגדלת מענקי המחקר במדעי החברה נחוצה גם לצורך זה, ובמיוחד כשבמדעים אלה שיתוף הפעולה המחקרי בין חוקרים לתלמידיהם, המניב פ רות מתגמלים לחוקרים בצורת פרסומים משותפים, הדוק פחות מאשר במדעי הטבע. מרכזים בין תחומיים: לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין תחומיים המתרבים, יש מקום לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין תחומיים, שהביקוש להם גדל במהירות בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. דוגמאות: חקר המוח, קוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות; חקר הרציונלי ות; אתיקה, פילוסופיה, כלכלה ופוליטיקה; משפט, פוליטיקה וחברה; חברה, פוליטיקה, כלכלה וסביבה. תיחום וחלוקת עבודה בין אוניברסיטאות מחקר ובין מכללות: בתחום מדעי החברה במיוחד, קיימת תחרות על תלמידים בין אוניברסיטאות ובין מכללות אקדמיות בתנאים לא שווים. למכללות תפקיד מרכזי, שמן הסתם יגדל וילך, בהקניית תואר ראשון בתחומים רבים במדעי החברה. משום כך, יש לחתור להקפדה על גיוס מסה קריטית של סגל איכותי בכל מכללה ולא להסתמך על מורים מזדמנים מן החוץ, וכן לאיחוד בין מכללות כדי לצמצם את השונ ות באיכותן; יש להותיר תכניות לימודים מחקריות לתארים גבוהים בתחומי האוניברסיטאות. תכנית למימון מחק רי תשתית לאומית במדעי החברה: מתבקשת תמיכה ממשלתית להקמת תשתית מתודולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל; זאת באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים. מחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות פוליטית - כמו מחקר הבחירות הישראלי,)INES( מדד הדמוקרטיה ומדד אי שוויון חברתי - רלוונטיים בהקשר זה. תחום חשוב המתפתח במהירות, שראוי להכלילו בתכנית, הוא הניצול המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים המתקבלים מפעילויות יום יומיות של משתמשים מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים. 24

26 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי פרופ רות ארנון - יו ר פרופ רות ברמן פרופ ידין דודאי פרופ רשף טנא פרופ יהושע יורטנר א. מבוא רקע: במערכת האקדמית בישראל, הכוללת את כל המוסדות להשכלה גבוהה, עיקר הדגש הוא על יצירת ידע חדש באמצעות המחקר, והנחלת הידע לדור הבא באמצעות ההוראה. המחקר הבסיסי, אשר ייעודו הרחבת מכלול הידע בעולם, מודרך על ידי סקרנותו של החוקר. עם זאת, מחקר בסיסי כזה מניב בתדירות גוברת והולכת תוצאות מעשיות אשר מניבות מצ דן פיתוחים טכנולוגיים. במקרים אלה, ניצול הידע עשוי להתבצע אך ורק באמצעות מחקר תרגומי translational( :)research העברת ידע ממוסדות מחקר אקדמי למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע ואחרות, וניצול הפוטנציאל היישומי הגלום בו. אמצעי ביצוע: בכל האוניברסיטאות בארץ פועלות חברות העברת טכנולוגיה, המופקדות בראש וראשונה על הבטחת זכויות הקניין הרוחני של המוסד האקדמי - על מכלול הידע שהוא מניב. חברות אלו פועלות ליצירת ה קשרים הדרושים כדי להעביר את הידע או הטכנולוגיה אל התעשייה ולנצל את הפוטנציאל היישומי הגלום בו. חברת העברת טכנולוגיה נוספת תוקם על ידי מל ג כדי להעניק שירותים מקבילים לכל המכללות הפועלות בתחום. מימון המחקר התרגומי באקדמיה נעשה בעיקר ממקורות עצמיים של אותו מוסד. תרומה עיקרית נוספת מגיעה ממשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות תכניות מיוחדות )כגון קמי ן( קידום מחקר יישומי נבחר ועוד )ראו להלן(. תכניות אלו משמשות גשר בין מחקר בסיסי למחקר יישומי, וממוקדות - בשלב התרגום של הישגי המחקר הבסיסי - לטכנולוגיות בעלות עניין מסחרי. ציוד תשתיתי: אחד הקשיים המשמעותיים העומדים בפני מוסדות המחקר הוא רכש וחידוש של ציוד תשתיתי יקר שאינו בהישג ידו של מוסד אחד בלבד. לצורך זה הוקמו מנגנונים אחדים, שהעיקרי שבהם הוא תל מ - הפורום לתשתיות למחקר מדעי. תל מ הוא גוף התנדבותי שהוקם ב 1997 ביזמתו ובניהולו של נשיא האקדמיה הלאומית למדעים דאז, פרופ יעקב זיו. מיזמים חשובים יצאו לפועל באמצעותו - ובמיוחד מיזם הננוטכנולוגיה, אשר הביא לפיתוח ולשגשוג של תחום חשוב זה בישראל )ובכלל זה הקמת 72 חברות הזנק(. בנוסף למוסדות להשכלה גבוהה פועלים בארץ מכונים העוסקים במחקר יישומי, וכן תכניות ממשלתיות התומכות במחקר יישומי. במסגרת מיזם הננוטכנולוגיה בשלב השני שלו ) ( הוקם מיזם תמי ם Areas(.)FTA - Focal Technology התכנית החדשה למימון תשתיות מחקר בסיסי אמורה לתת מענה חלקי לבעיות שהועלו כאן. 25

27 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 ב. מחקר תרגומי באוניברסיטאות להלן תיאור קצר של המחקר התרגומי המתבצע באוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים: המחקר התרגומי באוניברסיטה העברית בירושלים מתקיים בעיקר בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם אשר מכיל את הפקולטה למדעי הטבע, וכן בקמפוס בעין כרם שבו ממוקמות הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שינים ובית הספר לרוקחות. האוניברסיטה מתכוונת לבנות אשכול היי טק בגבעת רם שייקרא היל טק. הוא ישמש חגורת היי טק מסביב ליחידות האקדמיות, וייצור מרחב גדול ויחיד מסוגו בארץ לפיתוח יוזמות וחדשנות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. חברת יישום מופקדת על העברת הידע לתעשיות עתירות ידע, אשר ימוקמו בחלקן במתחם סמוך לקמפוס ספרא בגבעת רם. המחקר בפקולטה לרפואה בעין כרם נוגע בעיקר לנושאים הקשורים לרפואה ולבריאות. חברת המ סחור למחקר רפואי, הדסית, עוסקת בהעברת הידע בנושאים אלה לחברות פיתוח תרופות, ובשיתופי פעולה עם מערכת הבריאות. הכוונה היא לפתח טכנולוגיות, שיטות וטיפולים חדשניים במחלות ובמניעתן. הטכניון: הטכניון, בסיוע מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, מוביל מחקר תרגומי בתחומי מחקר אחדים, ובהם: ננוטכנולוגיה, חקר המוח, והנדסה ביו רפואית )כולל רגנרציה של רקמות(. כמו כן כלולים בתחום זה מחקרים על אור וחומר, ועל פיזיקה ומערכות חיים. נושאים אלה נחקרים במסגרת מרכזי מצוינות,)I-CORE( לשם הקמת חברות היי טק העוסקות בנושאים שונים שרובם שייכים לביו רפואה. הטכניון הקים גם את טי-פקטור - מאיץ חברות הזנ ק. פעיל ות זו מייצרת מקומות עבודה חדשים ומקדמת קריירה של חוקרים צעירים. שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת תכניות שונות הביא להקמת עשרות מיזמים וחברות הזנק. הטכניון הקים כבר לפני שני עשורים מרכז להעברת טכנולוגיה, אשר כולל גם מעבדות שבהן יזמים מהטכניון יכולים לפתח את יישום רעיונותיהם. יצאו משם חברות הזנק רבות. הטכניון הקים גם את קרן מן )בסך 100 מיליון דולר( לקידום העברת טכנולוגיה. אוניברסיטת תל אביב: המחקר התרגומי באוניברסיטת תל אביב מקודם באמצעות חברת העברת הטכנולוגיה רמות, המופקדת על מ סח ור המחקר היישומי באוניברסיטה. חוקרי האוניברסיטה מגישים באמצעותה מדי שנה כ 120 בקשות לפטנטים חדשים בארץ ובחו ל, וכן במסגרת.PCT מדי שנה נחתמים כ 30 הסכמי רישיון והסכמי מחקר בהיקף כספי של כ 30 מיליון ש ח. חברת רמות משתפת פעולה עם חברות תעשייתיות בארץ ובחו ל. מעבר לכך, האוניברסיטה מקיימת פעילות ענפה בנושאי בריאות, וחוקריה משתפים פעולה עם רופאים באזור המרכז המשתייכים מ נהלית לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה. האוניברסיטה גם מקיימת במסגרת זו מרכזי מחקר הממוקמים בבתי החולים, שבהם נערך מחקר תרגומי. מכון ויצמן למדע: במכון פועלת חברת ידע ליישום המחקר התרגומי שמתבצע על ידי מדעניו. רוב המחקרים במסגרת זו הם ארוכי טווח. מחקרים שהחלו לפני שנים רבות נושאים עתה פרי, ובכלל זה תרופת הדגל של חברת טבע, קופקסון, וטיפולים בסוגי סרטן שונים ובשלבים מוקדמים של לוקמיה. שיטות חדשניות שפותחו על ידי מדעני המכון משמשות בסיס לתעשיות מצליחות הנמצאות בשלבים שונים של הקמה או פיתוח. לדוגמה, חברת התרופות והטכנולוגיה מ רק האריכה לאחרונה את הסכם שיתוף הפעולה שלה עם המכון אשר נמשך כבר כארבעה עשורים, ובמסגרתו פותחו התרופה רביף והתרופה ארביטוקס. אוניברסיטת בן גוריון בנגב: אוניברסיטת בן גוריון מקיימת מחקר תרגומי בפקולטות אחדות - כגון הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי הבריאות - וכן במכונים לחקר המדבר. גם במסגרת ההוראה מקיימת האוניברסיטה כמה מסלולי לימוד המשלבים לימודי תואר ראשון בשתי מחלקות, ועל ידי כך מספקים מסד רחב יותר לבוגרים לעסוק לאחר לימודיהם 26

28 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי במחקר תרגומי. המכונים לחקר המדבר, שהם ייחודיים בעולם בתחום המחקר הזה, ראויים לציון מיוחד. יישום המחקר התרגומי נעשה באמצעות חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות. אוניברסיטת בר אילן: המחקר התרגומי באוניברסיטת בר אילן מתקיים בכמה תחומים: אנרגיה סולרית, סוללות, פיתוח תרופות, טיהור מים, אופטיקה, אלקטרוניקה, ורובוטיקה. חברת בר אילן חברה למחקר ופיתוח,)BIRAD( מופקדת על המחקר התרגומי, וכן אחראית על שיתופי פעולה עם התעשייה ועם מערכת הבריאות. באשר לתעשייה, יותר מתריסר חברות הזנק הוקמו על בסיס הקניין הרוחני של חוקרי בר אילן. בתחום הרפואה נוצר שיתוף פעולה עם מערכת הבריאות בגליל, במיוחד לאחר הקמתה של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה בצפת. גם בתחום הביו אינפורמטיקה הייתה אוניברסיטת בר אילן אחת מנושאי הדגל. אוניברסיטת חיפה: החברה הכלכלית של האוניברסיטה, כרמל, פועלת כזרוע העסקית שלה, ומספקת הגנה על הקניין הרוחני של חוקריה ודואגת למסחורו. החברה יוצרת שיתופי פעולה עסקיים עם חברות שונות, במטרה ל מצות את הפוטנציאל העסקי של המחקרים הנערכים על ידי חוקרי האוניברסיטה. במהלך 2014 ייסדה החברה את חברת ההזנק Ltd.,ArtsAvit העוסקת בפיתוח טיפול רפואי למחלת הסרטן. כמו כן היא הקימה את,Pine Biotech העוסקת בפיתוח יישומים לביו אינפורמטיקה. החברה חתמה על הסכמים עם חברות אחדות, והיא משתפת פעולה עם משרד הבריאות. האוניברסיטה הפתוחה: בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה עצמו לא מתקיים מחקר רלוונטי. המחקר שמתבצע על ידי חוקריה, כולל מחקר תרגומי, נערך במסגרת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות, ומד ווח שם. אוניברסיטת אריאל בשומרון: באוניברסיטה מתקיים מחקר תרגומי בתחום הרובוטים לניתוחים לפרוסקופיים, וכן בנושא הכוונת תרופות. האוניברסיטה יצרה קשר עם המרכז הרפואי אסותא לצורכי יישום מחקרים הנערכים בקמפוס. ג. מחקר תרגומי במכללות בארץ פועלות כשישים מכללות, חלק גדול מהן מכללות להוראה - מכללות להכשרת מורים. בין האחרות מצויות מכללות אקדמיות או טכנולוגיות העוסקות במדעים, בהנדסה ובטכנולוגיה. בניגוד לאוניברסיטאות המחקר, הדגש במכללות הוא על הוראה, תוך עיסוק מוגבל במחקר. חלק מן המחקר במכללות נערך על ידי חברי הסגל בשיתוף עמיתים באוניברסיטאות ותוך שימוש בתשתיות מ כשור ובמתקנים שלהן, אשר אינם קיימים במכללות. עם זאת, יש כמה דוגמאות למחקר תרגומי אשר נערך במכללות, ולשם כך תוקם על ידי מל ג חברת העברת טכנולוגיה אשר תשרת את כל המכללות. מכללה אקדמית להנדסה ע ש עזריאלי, ירושלים: המכללה מכשירה מהנדסים בתחומים שונים, ומקיימת מחקר תרגומי בנושאים כמו טריבולוגיה )טכנולוגיה לטיפול פני שטח, כדי להקטין חיכוך ובלאי(; פיתוח מזרקים וציוד רפואי חד פעמי; פיתוח טכנולוגיות הדפסה פונקציונליות לפיתוח חיישנים זולים; פיתוח מערכות לניטור מי שתייה; מודלים של תורת האינפורמציה, ומחקרים בתחום מנהרות רוח. המכללה האקדמית אפקה להנדסה בתל אביב: המכללה מקיימת פעילות במחקר תרגומי במסגרת המרכז לעיבוד שפה, אשר זוכה למענקים ממפא ת ומתכנית מגנ ט של משרד הכלכלה והתעשייה ואשר משתפת פעולה עם התעשייה, בעיקר בתחום עיבוד דיבור. פרט לכך מתבצע במכללה מחקר תרגומי בנושאי תחבורה, תכנון אנטנות, אנרגיה והנדסת חומרים. 27

29 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 המכללה האקדמית הדסה בירושלים: מחקר תרגומי במכללה מתבצע בשיתוף פעולה בין המחלקה למדעי המחשב לבין חברת אינטל וחברת מו ב ילאי, בעיקר בתחום התלת-ממד והראייה הממוחשבת. תחום עיקרי במכללה הוא מ חשוב ברפואה, כולל אופטומטריה. במסגרת זו מתקיים קשר עם חברות היי טק ויצרני עדשות מגע ועדשות אופטיות. מתקיים מחקר תרגומי במחלת ניוון הקרנית, ובביו טכנולוגיה - באיתור צמחים פוטנציאליים למטרות ריפוי. המכללה האקדמית תל חי: המכללה מקיימת מחקר תרגומי בנושאים הקשורים לביו טכנולוגיה ולתעשיית המזון. היא מקיימת קשר הדוק עם חוקרי מיגל )מרכז מחקר יישומי גליל( - לפיתוחים הקשורים במחקר חקלאי רב תחומי: מדעי הצמח, כימיה, חקר חלבונים ומיקרו ביולוגיה, וכן פיתוח ויישום של מודלים חישוביים מתקדמים. המכללה האקדמית להנדסה אורט-בראודה בכרמיאל: המכללה מקיימת מיזמי מ סחור באופק אשכולות עם חברות תעשייה: מיזם חניתה בתחום כרסום המתכות; מיזם אורנג בנושא כריית מידע; מיזם אסתיאה - שהוא מחקר אלגוריתמי; מיזם גולן פלסטיק - בתחום הצנרת הפלסטית, וכן מיזמים נוספים שנמצאים כיום בשלבי הקמה ופיתוח. המכללה האקדמית להנדסה ע ש סמי שמעון: המכללה להנדסה הגדולה בנגב מעודדת את חוקריה לשיתופי פעולה עם התעשייה ועוסקת במחקר היישומי הבא: מערכת YOYS להשתקת רעשים; פיתוח עגלת נכים פנאומטית; מרכז לחקר קורוזיה, וכן מרכזי מחקר בתחומים שונים. דוגמאות למחקר המתבצע במרכז המחקר: פיתוח מערכת לניטור אוויר הסביבה בזמן אמת, באמצעות מכשירים מעופפים הנשלטים מרחוק, ופיתוח מערכות רובוטיות )בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת מדריד(: רובוט כמ פרק כדורי. המכון הטכנולוגי בחולון :)HIT( המכון פעיל בעיקר בנושא המחקר בתחום העיצוב; זאת בהקשרים שונים - מערכת הביטחון, עולם התקשורת, תחום התעשייה והייצור, המסחר, ועולם התרבות. שנקר הנדסה: מרכז הפעיל ות במחקר תרגומי במכללה מצוי במחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים, וכולל: מחקר בתחום הננוטכנולוגיה לפיתוח ננוצינורות, אשר להן תכונות מכניות ייחודיות; שימוש בחומרים מרו כבים המשפרים תכונות מכניות; ייצור של ננוחומרים לאלקטרודות חשמליות וליישומים אופטיים. קיים גם פיתוח של טכנולוגיות אריזה חכמות - בעיקר בעבור תעשיות המזון והתרופות. המרכז האקדמי לב: המרכז עוסק בעיקר בהנדסת אלקטרו אופטיקה: אופטיקה רפואית ועיבוד תמונה, אופטיקה לחקר החלל וחישה מרחוק, אופטיקה של מקורות אור ולייזרים, וכן מיקרו או ננוטכנולוגיה הקשורה לסיבים אופטיים. הוא משתף פעולה עם תעשיות היי טק, ועם הצבא והמשטרה. ד. מחקר תרגומי בתחום הביו רפואה נושא המחקר הביו רפואי התרגומי, ובעיקר פיתוח תרופות ופיתוח ציוד רפואי, תופס מקום נכבד במחקר בישראל. ועדת היגוי של האקדמיה הלאומית למדעים דנה בנושא זה ואף הקימה תת ועדה בין לאומית ייחודית, אשר מסקנות דיוניה כלולים בדו ח להערכת מצב המחקר הביו רפואי בישראל שפורסם על ידי האקדמיה ב תת הוועדה הדגישה בהמלצותיה את חשיבותו של המחקר הביו רפואי התרגומי לחברה ולכלכלה, והצורך בהגנה על הקניין הרוחני של החוקרים ושל המוסדות בהם הם עובדים, כולל בתי חולים. דגש מיוחד הושם על הצורך בחקיקה בהקשר זה, בדומה לחוק ביי דול )Bayh-Dole( שנחקק בארצות הברית. הוועדה המליצה על השקעה לאומית בנושאים אלה. 28

30 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי ה. מחקר תרגומי במדעי הרוח והחברה מחקר תרגומי מקובל לרוב במדעי הטבע, ההנדסה ובמדעים המדויקים; אבל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ קיימת פעיל ות ענפה בכיוון זה גם במדעי הרוח והחברה. ראוי להזכיר בהקשר זה את תחום הבלשנות החישובית, ששמו מעיד על מגמתו ותוכנו הבין תחומי. יצוין שבוגרי המחלקות לבלשנות באוניברסיטאות בארץ מתקבלים בברכה לעבודה בחברות היי טק מכל הסוגים )דוגמת גוגל, מיקרוספוט,.)Cotextors, Orfin Ventures אחד הבוגרים הקים את מפעל המילון הממוחשב רב מילים. בין סוגי המחקר התרגומי בתחום זה פותחו,syntactic parsers כדרך לניתוח ממוחשב של מבנה המשפטים בשפה העברית. כן פותח מנתח מורפולוגי המאפשר ניתוח ממוחשב של מילים, הר כבן המורפולוגי ושיוכן הקטגוריאלי בשפה העברית. חלק נכבד מיוזמות אלו נערכו בארץ במסגרת הארכיון הבין לאומי שמרכזו באוניברסיטת קרנגי מלון בשם: Child Language Data.System ארכיון זה כולל גם חומר רב בשפה העברית, שהועבר אליו מחוקרים באוניברסיטאות בארץ ואינו מוגבל רק לשפת ילדים. כיום עמ לים על הכנת ספר מקיף על מבנה העברית החדשה, בהשתתפות נציגי אוניברסיטאות שונות בארץ. התיאורים בספר אמורים להיות מבוססי-שימוש,)usage-based( כך שהמחברים נעזרים בין היתר בקורפוסים שנאספו ותועתקו בארץ במסגרת מפעל בין לאומי זה. ו. תשתיות למחקר תרגומי כל מוסדות המחקר בארץ עומדים תדירות בפני הקושי לרכוש ציוד יקר ולחדשו. למטרה זאת הוקם ב 1997 פורום תל מ - תשתיות למחקר, שבו שותפים ות ת, המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה, מפא ת, משרד המדע והאוצר. הפורום פועל על בסיס איגום משאבים. מאז הקמתו הוחלט על ביצועם של 12 מיזמים: השתתפות שנתית במתקן הסינכרוטרון האירופי )10 ESRF מיליון דולר(. מיזם אינטרנט לתקשורת רחבת פס )25 מיליון דולר(. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני בשורק )25 מיליון דולר(. ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה )11 מיליון דולר(. מרכז מו פ לננוטכנולוגיה בטכניון )78 מיליון דולר(. מרכזי מו פ לננוטכנולוגיה וננומדע בחמש אוניברסיטאות נוספות )142.5 מיליון דולר(. מרכזי ציוד למו פ ביו טכנולוגי )10 מיליון דולר(. תשתית לרשת גריד )2.6 מיליון דולר(. ציוד למו פ בתאי גזע )10 מיליון דולר(. בנק רקמות לאומי )8.9 מיליון דולר(. מרכז מו פ לחקר המוח )25 מיליון דולר(. מרכז לחקר הפוטוניקה )56 מיליון דולר(. ז. ננומדע וננוטכנולוגיה פרופסור יהושע יורטנר, ראש התכנית ד ר מאיר וינשטיין, מזכיר הוועד המנהל הבין לאומי ננומדע וננוטכנולוגיה משמשים מוקד לפעיל ות כלל עולמית של מו פ בכל המדינות המתקדמות בעולם כמו גם במדינות מתפתחות. היקפי התמיכה התקציבית בתחומים אלה בעולם מצויים 29

31 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 במגמת עלייה. מדינת ישראל נתונה בעיצומה של תכנית ייחודית לבניית תשתית מחקרית ואנושית בתחומים אלה, אשר תתרום תרומה חשובה לקידום מדעי-טכנולוגי בהתאם לצורכי המדינה בתחומי הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הבריאות והביטחון. תכנית זאת היא אב טיפוס לפעיל ות בתחום מדיני ות המדע הלאומית, שמטרתה קידום תחומים טכנולוגיים-תעשייתיים חדשניים הנשענים על מחקר אקדמי ייעודי, אשר מדינת ישראל חייבת להיכנס אליהם בהקדם ובמלוא העוצמה. ועדת בדיקה שהתכנסה ב 2002 ביזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבעה את הצורך החיוני בקידום תחומים אלה, ניסחה את המטרות הלאומיות ואת סדרי העדיפיות לתכנית, וכן המליצה על התמקדות בתחומי ננוטכנולוגיה אשר נודעת להם חשיבות לאומית ואשר לקהילה המדעית בארץ יש בהם יתרון יחסי. הוועדה התוותה מפת דרכים, המליצה על כינון תכנית לאומית חמש-שנתית )בהיקף של 300 מיליון דולר( ועל חלוקת ההשקעה בין הפעילויות המחקריות והתעשייתיות, וקבעה מדדים להצלחת התכנית. כמו כן, ועדת הבדיקה המליצה על הקמת ועדה לאומית לננוטכנולוגיה שתקדם את יישום ההמלצות וגיוס הכספים לצורך התמיכה במו פ. זו אכן הוקמה ב ייעודה הוגדר כקידום פעיל ות המו פ בתחומי הננוטכנולוגיה בישראל, כדי ליצור דור חדש של תעשייה מצליחה ומובילה בקנה מידה בין לאומי. התכנית החמש-שנתית הראשונה ) ( לתמיכה במחקר אקדמי בננוטכנולוגיה החלה בטכניון ב 2005, ובשאר האוניברסיטאות ב במסגרת זאת הוקמו מרכזי ננומדע בשש אוניברסיטאות מחקר כשלב ראשוני והכרחי לביסוס התשתית המדעית-טכנולוגית. אחד התוצרים המובהקים של התכנית הראשונה היה היווצרותם של מוקדי מצוינות במרכזי הננו האופייניים לכל אוניברסיטה. התכנית פעלה כמנוף לשיתוף פעולה אקדמיה תעשייה, והתבטאה ביישום פטנטים, במכירת ידע ובהקמת חברות הזנק. ההצלחה המוכחת של התכנית הראשונה הביאה לכינונה של התכנית הלאומית השנייה לננומדע וננוטכנולוגיה ) (, בהיקף של 180 מיליון דולר לחמש שנים. מטרתה: שימורה וטיפוחה של התשתית המחקרית-הטכנולוגית שהוקמה באוניברסיטאות, והמשך המחקר והפיתוח הייעודי בתחומים אלה. הרכיב החדשני בתכנית השנייה היה תכנון, ייזום ותמיכה בפעיל ות מדעית-טכנולוגית תחרותית במסגרת תחומים טכנולוגיים ממוקדים )ת מים(, ובהסתמך על מוקדי המצוינות במרכזי הננו. המיזמים שנבחרו התמקדו בננוחומרים, ננופוטוניקה, ננורפואה, ננוביולוגיה, וכן בשימושים מעשיים של ננוטכנולוגיה להדפסה על משטחים שונים. בעקבות שתי התכניות הללו נוצרה בהצלחה תשתית לאומית מדעית-טכנולוגית להקמת תעשייה מבוססת מדע הנשענת על ננוטכנולוגיה. עם סיום התכנית הלאומית השנייה, לא נקבעו מסגרות תמיכה ממשלתיות לננוטכנולוגיה. ששת מרכזי הננו שהוקמו מתארגנים בדרכים שונות להמשך הפעילות המחקרית השוטפת. מורגש מחסור במשאבים לרכש ולחידוש הציוד המתקדם, כמו גם הצורך בגיוס מדענים מובילים נוספים בתחומים אלה. מתחייבת הגברת שיתוף הפעולה בין התעשייה בארץ ובחו ל לבין מרכזי הננו לצורך מ סחור ההישגים הטכנולוגיים. כמו כן נדרש סיוע ממשלתי לצורך עידוד התעשיות וקרנות ההון-סיכון כדי להפחית את הסיכון בפיתוח ההישגים הטכנולוגיים ובמימושם. בעקבות הצלחת הת מים, אנו קוראים להרחיב תפיסה זו וליישמה בתחומי ליבה במחקר ופיתוח טכנולוגי אחרים. ח. מכונים העוסקים במחקר תרגומי בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי בישראל קיימים כ 100 מכונים ויחידות מחקר במגזר הממשלתי והציבורי, שבחלקם מתקיים גם מחקר תרגומי. ראויים לציון מיוחד: מרכז המחקר החקלאי )מכון וולקני( והחברה לחקר ימים ואגמים. )מידע נוסף על הנושא נמצא גם בדו ח המולמו פ להלן(. 30

32 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי מכון וולקני : המכון - בשמו הרשמי מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני - הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. מכון וולקני אחראי במידה רבה להפיכת החקלאות הישראלית למודרנית, ולמושא הערכה במדינות רבות. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות בתחום החקלאות, וכן יוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המחקר המתנהל במרכז הוא יישומי, וחידושים רבים שיצאו ממנו מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים בארץ ובעולם. בין התחומים שבהם עסקו אנשי המינהל נמנים גידולים מוגנים )גידולי חממה(, השקייה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של פ רות, ירקות וצמחי נוי. המרכז הישראלי לחקר הים התיכון: לאחר גילוי מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל הקימה האקדמיה למדעים ועדה בין לאומית שהמליצה על הקמת המרכז. קרן וולפסון נרתמה לסייע לקידום הנושא ונתנה מענק גדול להקמת המרכז, שהוקם לפני כשנתיים במימון משותף עם ות ת. המרכז ממוקם באוניברסיטת חיפה, ופועל במסגרת שיתוף פעולה של כל האוניברסיטאות בארץ. חשיבותו היישומית במחקר תרגומי נובעת ממאגרי הגז והנפט שהתגלו בים התיכון, ומהתמריץ לניצולם המרבי והמיטבי תוך שמירה על איכות הסביבה. המרכז שם דגש על פיתוח מחקר ימי תוך שיתוף עם התעשייה, והקמתו קדמה את הנושא באורח משמעותי. המימון של ות ת ניתן לתקופה קצובה, וכעת שוקדים על מציאת נתיבים למימון פעילותו לטווח ארוך, לשם ניצול התשתית המחקרית והיישומית. ט. מודל מוצע להקמת מכוני מו פ יישומי בישראל ניתוחים שנעשו בשנים האחרונות בתעשיות בארץ ובחו ל מצביעים על הצורך בהעמקת רמת החדשנות של מוצרים, כדי לשמר את היתרון התחרותי. התעשייה הישראלית הגיעה בעשורים האחרונים להישגים גבוהים ברמה הבין לאומית - בעיקר בתחומי התעשייה עתירת הטכנולוגיה, תוך דגש ברור על תחומי ה ICT והיישומים הביטחוניים. ההצטיינות נגזרה משלושה גורמים: כוח אדם טכני ברמה גבוהה, מו פ מפותח בתעשייה, ואינטראקציה טובה עם האקדמיה. צורכי העתיד מחייבים חיזוק בשלושת המישורים הללו. אחת הדרכים למימושם היא הקמת מכוני מו פ יישומי. י. תכניות ממשלתיות תומכות מחקר תרגומי תכנית קמי ן - המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה: לאור העובדה שהמחקר הבסיסי בארץ הוא איכותי ונמצא בחזית הידע והטכנולוגיה בעולם, וכדי לנצל ידע זה ולהעבירו לתעשייה, הוקמה תכנית קמי ן )קידום מחקר יישומי נבחר(. מטרתה היא לתמוך במחקר במוסדות האקדמיים, ולהביאו לשלב שבו גורם עסקי יכול להחליט אם להשקיע ביישומו. התכנית יצאה לדרך ב 2011, ועד תום שנת 2015 אושרו כ 280 בקשות מחקר מאוניברסיטאות המחקר ומבתי חולים. תכנית מגנ ט ותכנית מגנטון - המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה: תכנית מגנ ט )מחקר גנרי טכנולוגי( היא אחד ממסלולי הסיוע של המדען הראשי לקידום התעשייה הישראלית. התכנית פועלת משנת 1994, והיא מאופיינת על ידי קידום טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך שעשויות לסייע לפיתוח דורות חדשים של קווי מוצר או שדרוג קווי מוצר קיימים. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין כמה חברות תעשייה לבין מדענים ממוסדות ההשכלה הגבוהה, תוך דגש על עיבוד המחקר היישומי באקדמיה וחיבורו לתעשייה הישראלית. במקביל, מתקיים איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות וקליטתן בתעשייה. כמו כן פועל מסלול נופר, המכוון למחקר יישומי באקדמיה, אשר טרם הבשיל להשקעה של התעשייה. מו פ ביטחוני אקדמי: במערכת הביטחון קיימים כמה ארגונים, גופים ומוסדות המקיימים בעיקר 31

33 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 מחקר יישומי ומעשי, וכן קשר עם המוסדות האקדמיים. המערכת תומכת במיזמים הנערכים באוניברסיטאות שיש בהם עניין למערכת הביטחון. מפא ת )אשר מפעיל את תכנית קול קורא אקדמיה ( פעיל במיוחד בנושא זה. כמו כן פועלת קרן ממד - מינוף מו פ דואלי ביטחוני-אזרחי - המקדמת רעיונות מקוריים ויצירתיים, לרבות טכנולוגיות חדשות וחדשניות שאינן נעשות במסגרת מימון ציבורי אחר, ואשר עשויות להוות בסיס לפיתוח מוצרים בני מסחור. קרן פזי: קרן מחקר משותפת לוועדה לאנרגיה אטומית ולות ת )על שמו של פרופ אמנון פזי ז ל, ראש ות ת לשעבר, מבכירי האקדמיה ושותף מרכזי בפעילויות מערכת הביטחון(, שתפקידה לקדם את המחקר, את הידע המדעי-טכנולוגי ואת הכשרת כוח האדם המדעי בתחום זה. יכולתה של הוועדה לאנרגיה אטומית לעמוד במשימות ובאתגרים תלויה באיכות וברמה של כוח האדם העומד לרשותה. הנושא חשוב במיוחד, מכיוון שהעבודה היא במסגרת סגורה ומסווגת - אתגר מובנה ליכולת למשוך ולשמר חוקרים מצטיינים. תחומים טכנולוגיים ממוקדים )תמי ם - Areas :)FAT - Focal Technological לאור ההתפתחות הנרחבת של תעשיית ההיי טק, צפוי בעשור הקרוב גל חדש של חדשנות מדעית טכנולוגית שתשמש בסיס לתעשיות המדע. רכיב חדשני בתכנית הלאומית בכיוון זה הוא מעקב ובקרה של תחומים טכנולוגיים הממוקדים באוניברסיטאות המחקר. יעדיו: ניצול מ רבי של תשתיות אנושיות ומחקריות לכיווני מחקר ייעודי-תרגומי חדשני; קידום שיתוף הפעולה במו פ בין אוניברסיטאות המחקר, המכללות האקדמיות, התעשייה והמעבדות הלאומיות; מינוף ההשקעה הממשלתית במרכזי ההצטיינות המחקרית באוניברסיטאות; עידוד שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות במחקר ובפיתוח ייעודי-תרגומי; פיתוח וקידום קשרים בין לאומיים במחקר בתחומי מדע וטכנולוגיה. מסגרת הפעולה של תמי ם תהיה במרכזי מיומנות באוניברסיטאות, בתחום רחב של חדשנות. כל אשכול של תמי ם יוקם לאחר בדיקה שיטתית על בסיס של תכנון ותקצוב רב שנתי, ובכלל זה מעקב של ועדה מייעצת בין לאומית. ניהול תכנית התמי ם יבוצע על ידי תל מ. פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל: המשרד פועל בשלושה מישורים עיקריים להשגת המטרות בתחומי העדיפות האלה: תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות מחקר, והקמת מרכזי ידע. להלן סקירה קצרה של פעילותו בתחומים אלה. תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים: ב 2013 מימן המשרד 57 מחקרים בתחומי העדיפות הכוללים מ חשוב מתקדם וסייבר; מדעי ההנדסה; אנרגיה, בדגש על תחליפי נפט לתחבורה; מדעי המוח ומחלות יתומות; מדעי הים; מדעי החברה, והיערכות ישראל לרעידות אדמה. עיקר המימון ניתן למוסדות להשכלה גבוהה וממכוני המחקר, ובעיקר לאוניברסיטאות המחקר. מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל 2014 : מחקרים ברפואה מ ותאמת אישית; מחקרים במדעי הים; מחקרים בתקשורת אופטית, ספינטרוניקה ומ חשוב קוונטי; מחקר בין תחומי המשלב טכנולוגיות תקשורת ומידע במדעי המוח ומדעי החברה ;ICT מחקרים במדעי החברה והרוח; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; טכנולוגיות מים; מחקרי חלל. מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל 2015 : מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי; כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה; פיתוח מדיניות לקידום נשים בישראל; מימון מחקר במרכזי המו פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין לאומיים; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; מחקרי חלל )המשך(. מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל 2016 : מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; אבטחת מזון וביטחון מזון; ננוטכנולוגיה; בטיחות ובריאות, אדם וסביבה; פיתוח תשתיות מדעיות בנושא מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי )המשך(; פיתוח תשתיות 32

34 דו ח תת הוועדה למחקר תרגומי מדעיות בנושא מדיניות לקידום נשים בישראל )המשך(; אורח חיים ואיכות חיים, תזונה ותנועה; ביומטריה; היערכות האוכלוסייה בישראל לרעידות אדמה; מחקר במרכזי המו פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין לאומיים )המשך(; כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה )המשך(; מחקרי חלל )המשך(. מלגות מחקר: ב 2013 הוענקו 129 מלגות בתחומי העדיפות של המשרד, לרבות מלגות מיוחדות לעידוד נשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, ומלגות ייעודיות למגזר הערבי, הדרוזי והצ רקסי. מימון מלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים מעודד סטודנטים מצטיינים להתמקד בתחומי עדיפות, מקדם את ההון האנושי בטווח הקצר ומגדיל את עתודת החוקרים בתחומי עניין מכוונים. הקמת מרכזי ידע: מרכזי הידע מושתתים על מתן שירות מדעי לחוקרים ולמדענים באקדמיה ובתעשייה, על בסיס תגליות מדעיות קיימות ופיתוח טכנולוגיות המושתתות על ידע מדעי קיים. המרכז מחויב במתן שירות ובהעמדת התשתית והידע לרשות כל מדען וחוקר בישראל. חזית המחקר מתקדמת מעצם טיבה, ולכן מרכז ידע תשתיתי מוקם לתקופה מוגבלת וחיוניותו נמדדת מחדש לאחר תקופת ההקמה. המרכז מוקם כישות זמנית, בעל אפשרות להפוך לאחר תום תקופת המימון למרכז קבוע העומד בזכות עצמו. בראש המרכז עומד חוקר בכיר, המר כ ז את הפעילות ומייצג את מרכז הידע. מרכזי הידע שהוקמו בשנים האחרונות ואשר המשרד היה שותף להקמתם הם: מרכזי ידע ל 2013 : מרכז למדעי המוח; מרכזים לננוטכנולוגיה; בנק רקמות; המרכז לאוספי הטבע הלאומיים. מרכזי ידע ל 2014 : מרכז ידע למדעי המוח )המשך(; המרכזים לננוטכנולוגיה )המשך(. מרכזי ידע ל 2015 : מרכז הידע לפוטוניקה; מרכזי ידע לאומי בתחום חלל וסביבה. מרכזי ידע ל 2016 : מרכז ידע לנשים ומגדר; מרכז ידע לחקר מחלות יתומות. ראוי לציין כי משרד המדע - באמצעות מולמו פ ובמסגרת מוסד ש נאמן למחקר מדיני ות לאומית - חוקר, מייצר ומעדכן מדי שנה את מ רב המידע הסטטיסטי של המו פ הישראלי. מימון מחקרים על ידי יחידת המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים: יחידת המדען הראשי היא הזרוע הטכנולוגית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. היחידה שואפת לשמר את התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות של ישראל ולפתח אותה, תוך תכנון ובניית כלים להשקעה במו פ באקדמיה, בחברות הזנק ובאמצעות שיתופי פעולה עם גופים שונים בארץ ובעולם. מימון המחקרים הוא על בסיס קול קורא למחקר מו פ תשתיתי בנושאים כגון גאולוגיה וגאופיזיקה של גז טבעי ונפט, מחצבים ואוצרות טבע, וכן של מחקרים בתחום רעידות אדמה ועוד. המחקר נערך בכל האוניברסיטאות וגם בחלק מהמכללות. באשר לנושא האנרגיה, התחומים שבהם נערך המחקר הם אנרגיה סולרית, רשתות חכמות, תחליפי דלקים, אגירת אנרגיה גרעינית ושימור אנרגיה. המשרד מקיים שיתופי פעולה עם קרנות בארץ כגון BIRD ו BSF, וכן עם קרנות באירופה. פעילות לשכת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה: המדענית הראשית של משרד זה מקדמת נושאים רוחביים בעלי ממשקים עם משרדי ממשלה אחרים: בריאות וסביבה; הערכות לשינוי אקלים; טכנולוגיות סביבתיות )לרבות חישה מרחוק(; קידוחי גז ונפט; המצוק החופי; תחליפי נפט לתחבורה; הפקת אנרגיה מביו מסה; שיקום הכרמל, הערכת המערכות האקולוגיות ועוד. בכל הנושאים האלה נערכים מחקרים, והידע המצטבר מתוצאותיהם ומהעבודה השוטפת בלשכה מנוצל ליצירת קשרים עם משרדי הממשלה המתאימים, עם מדענים במוסדות ההשכלה הגבוהה )לקידום החדשנות הטכנולוגית( וכן עם התעשייה. 33

35 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 יא. המלצות תפקידן של אוניברסיטאות המחקר הוא לעסוק במחקר בסיסי ובהוראה להעצמת הידע האנושי, להבאת תועלת לחברה האנושית ולהכשרת ההון האנושי בכל תחומי הידע. ראוי לנצל ידע מצטבר זה כדי לכוון מחקר ייעודי שיתרום לכלכלה, לבריאות, לביטחון ולפיתוח. יש למצוא דרכים לתגבור שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה, על ידי עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא; זאת בעיקר במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות. יש לעודד מחקר תרגומי ותכניות ייחודיות הקשורים לנושאים בעלי חשיבות לאומית: ביטחון, סביבה, אנרגיות מתחדשות, בריאות וכדומה, שיסתייעו במשרדי המדענים הראשיים במשרדים הרלוונטיים - משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; מערכת הביטחון ומפא ת, המשרד להגנת הסביבה; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; משרד הבריאות, ועוד. יש לחזק את הנושאים הכלולים במסגרת התכניות לתחומים טכנולוגיים ממוקדים )FTA( ולשקול הרחבתן לתחומי ליבה נוספים במחקר ופיתוח טכנולוגי. אנו רואים בברכה את שיתופן של מכללות אקדמיות במסגרת מחקרית זו. עם כל האמור לעיל, יש לשמר את מצוינותו של המחקר הבסיסי במוסדות להשכלה גבוהה: על אוניברסיטאות המחקר מוטלת האחריות למצוא את האיזון הנכון בין המחקר הבסיסי לבין המחקר התרגומי. יש להמשיך ולשקול את הגברת התמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות המחקר ומרכזי הידע שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 34

36 דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים פרופ ידין דודאי פרופ רשף טנא ד ר מאיר צדוק סעיף זה סוקר את קשרי החוץ המדעיים של ישראל, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים במסגרת הסכמים בין אקדמיות ואוניברסיטאות, וכן בהסכמים ממשלתיים. ראוי לציין בהקשר זה כי ישראל שותפה בתשתיות של מדע גדול כגון CERN )מאיץ החלקיקים הגדול בז נווה(, ו ESRF )המתקן לקרינת סינכרוטרון בגרנובל בצרפת(. מבוא - המדע ותהליכי הגלובליזציה מדע במאה ה 21 הוא מיזם עולמי. לפי הערכה פועלים כיום למעלה מ 7.75 מיליון מדענים ברחבי העולם - כאשר סך ההוצאה המצרפית בגינם במו פ עולה על 1.67 טריליון דולר ב 2013, ואשר קוראים ומפרסמים בכ 25,000 כתבי עת מדעיים. מדענים רבים ומוסדותיהם משתפים פעולה אלה עם אלה, מ ונעים על ידי השאיפה לעבוד עם מומחים עמיתים במתקנים הטובים ביותר בעולם, ומחפשים - מכוח סקרנותם - ידע חדש שיביא לקידום התחום שבו הם עוסקים ולהתמודדות עם בעיות פרטניות במסגרתו. ידע, רשתות עבודה וסקירות מדינתי ות מבוססים על מידע זמין. תבניות המדע משתנות, וניתוח של אופי שיתוף הפעולה ומגמותיו נועד לספק בסיס להבנת שינויים מתמשכים אלה. מטרתם לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה בין לאומי ותועלת שעשויה לצמוח ממנו, לשקול מהי הדרך הטובה ביותר למימוש שיתופי פעולה כאלה, ולעורר דיון בשאלה כיצד לרתום שיתוף פעולה מדעי בין לאומי ביעילות רבה יותר כדי להתמודד עם בעיות עולמיות. מדענים צעירים וקהילות מחקר חדשות - מסינגפור ועד דרום אפריקה - מעצבים-מחדש את נוף המדע והחדשנ ות, שעד כה נשלטו בעיקרם על ידי ארצות הברית ואירופה: המדע ב 2016 הופך להיות יותר ויותר כלל עולמי, ומתרחש במקומות רבים יותר מאשר אי פעם. המדע מתמודד עם השאלות הבסיסיות של הבנת הייקום, העולם והאדם, שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד. הוא מ ונע על ידי סקרנות, וצומח על ידי הצטברות הידע האנושי. הוא ייחודי בכך שאינו כבול לשום דוקטרינה דתית או אידיאולוגית, ואינו תלוי בעורך המחקר אלא באמיתות טיעוניו. בכך, הוא דמוקרטי במהותו. לפיכך, המדע הוא בעל חשיבות כלל עולמית, ונתמך על ידי ממשלות, עסקים, פילנתרופים ותרומות. קיימות מדינות שבהן פעיל ות גוברת והולכת זו בולטת במיוחד בהשקעה ובתוצרים מדעיים שחורגים ממגמות הצמיחה הכללי ות. אפשר להבחין במיוחד בנסיקתה של סין, שעקפה בשנים האחרונות את יפן ואירופה במונחים של תפוקת פרסומיה המדעיים. התפתחויות מהירות התרחשו גם בהודו, בקוריאה, בברזיל ובמדינות מדע מתהוות במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה ובצפון אפריקה. כמו כן ניכרת התחזקות המדינות האירופיות הקטנות. המדינות המסורתיות עדיין מובילות: ארצות הברית, מערב אירופה ויפן משקיעות באופן ני כר במחקר, ולזכותן מאמרים מדעיים רבים בעיתונים מובילים )וכן שיעורים גבוהים מאוד של פטנטים רשומים ואזכורים מדעיים(. 35

37 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 העולם המדעי הופך מקושר יותר בתוך עצמו, ושיתוף הפעולה המדעי הבין לאומי נמצא במגמת עלייה. למעלה מ 35 אחוזים מן המאמרים הרואים אור בכתבי עת בין לאומיים מבוססים כיום על שיתופי פעולה בין לאומיים - עלייה של 25 אחוזים לעומת התקופה של לפני 15 שנה. שיתופי פעולה בין לאומיים שיתופי פעולה בין לאומיים לובשים צורות שונות, ואפשר למיינם לשלושה סוגים: שיתופי פעולה ישירים בין מדענים ממדינות שונות; שיתופי פעולה בין לאומיים ממלכתיים ומוסדיים, ו מדע גדול - שיתוף במתקני מדע גדולים. שיתופי פעולה ישירים בין מדענים ממדינות שונות פעיל ות זו בין מדענים בודדים או קבוצות מדענים המשתפים פעולה היא המסלול העיקרי בקשרי המדע הבין לאומיים, במיוחד בקרב מדענים במדינות קטנות. רבים משיתופי הפעולה האלה אינם ממומנים ישירות על ידי קרנות ייעודיות, ולפיכך פעיל ות כזאת תלויה בקיומן של קרנות המעודדות מחקר המודרך על ידי סקרנות - כגון הקרן הלאומית למדע, או ה ERC האירופי. נוף שיתופי הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח של ישראל משתנה: עד לאחרונה היה שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הנרחב והבולט מכולם, והוא כלל גם את מימון המחקר המדעי. בשנים האחרונות נכנסו גופים נוספים, ובעיקר האיחוד האירופי, לשיתוף פעולה חדש או מתעצם עם ישראל, באמצעות תכניות המחקר. כיום, ההשקעה בשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגים בין ישראל לאירופה עול ה על ההשקעה הלאומית למחקר משותף עם ארצות הברית. חלק מההסבר לתופעה זו נובע מירידת משקלה של ארצות הברית בהוצאה העולמית למימון מחקר מדעי - מ 35.6 אחוזים ב 1991, ל 30.4 אחוזים ב וכנראה שכיום מספר זה נמוך אף יותר. השלכות מור כבות נודעות לחוסר האיזון בין ההשקעה הלאומית למחקר משותף באירופה ובארצות הברית, שכן ארצות הברית היא עדיין המדינה המובילה בעולם הן בתחומים רבים של מחקר מדעי והן בטכנולוגיה, ושיתופי פעולה רבים בין מדענים משתי המדינות אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל מחוסר מימון מתאים. שיתופי פעולה בין לאומיים ממלכתיים ומוסדיים בעבודה ממצה ונרחבת, שנערכה על ידי הוועדה לקשרי חוץ מדעיים של המולמו פ בראשותה של פרופ מינה טייכר מאוניברסיטת בר אילן, מ ו פ ו קשרי המו פ הבין לאומיים. נמצא כי למדינת ישראל קשרים בתחומים ממלכתיים ומוסדיים רחבים:.)CSTP - Committee for Science and Technology( הוועדה למדע וטכנולוגיה - OECD אונסקו - ריכוז הפעולות נעשה על ידי יחידת הקשר הממומנת על ידי משרד החוץ. תכניות המו פ של האיחוד האירופי על פי הסכם שנחתם ב 2007 עם הנציבות האירופית. תכניות אירופיות בין ממשלתיות: ;EUREKA - Eurostars ;AAL - ERA-Net Ambient Assisted Living ;EUROMED - Euro-Mediterranean Partnership ;ESFRI - European Cooperation in Science and Technology ;COST - The European Strategy Forum of Research Infrastructure המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית,)EMBL( והוועידה האירופית לביולוגיה מולקולארית )EMBC( 36

38 דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים ישראל שותפה בכמה מיזמי מחקר גדולים דוגמת CERN, ESRF ו SESAME. שיתופי פעולה במסגרת מתקני מחקר אלה מתוארים ביתר פירוט להלן. השתתפות ישראל בתכניות המו פ של האיחוד האירופי: ב 1996 הצטרפה ישראל כחב רה נלווית לתכנית הרביעית,)FP4( ומאז היא חברה בכל התכניות שבאו לאחריה. התכנית השביעית החלה ב 2007 ;,Horizon 2020 שבו ישראל שותפה החל מ 2014, יימשך עד במסגרת החוזה, ישראל משלמת דמי השתתפות קבועים מראש, ובתמורה חוקרים ישראלים זכאים להשתתף בכל הקולות הקוראים ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר ממדינות החבר ות באיחוד האירופי. השתתפות זו חשובה לא רק בשל ההיבט הכספי שלה, אלא גם בשל הרשתות המדעיות והטכנולוגיות בעלות הערך המוסף הגבוה שנוצרות בעקבותיה, שלמדענים ישראלים חלק נכבד בהן. שיעורי ההצלחה של מדענים ישראלים בתכנית הם יוצאי דופן ביחס למדינות אירופה האחרות. שיתוף פעולה עם ה Council :ERC - European Research הצלחותיהם של מדענים מישראל בקבלת מענקי מחקר מהקרן האירופית למדע מרשימות ביותר. מענקי המחקר מקרן זו מוענקים על בסיס הצטיינות מדעית בלבד, ללא קשר לחלקה של ישראל בתקציב הקרן. בנוסף, מדענים בכירים מהארץ יושבים במספר רב של ועדות שיפוט של ה ERC, ובכך מעלים תרומה חשובה לפעילותו של גוף זה. ברמה המוסדית, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע והטכניון מופיעים בין הראשונים בכלל המוסדות האירופיים. ברמה הארצית, ישראל מופיעה שנייה בשיעורי ההצלחה. קרנות דו לאומיות הקרן הדו לאומית ישראל ארצות הברית - :BSF הקרן נוסדה ב 1972 על ידי ישראל וארצות הברית, כדי לקדם נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיה אשר לשתי המדינות עניין בהם, ולסייע לשיתוף הפעולה בין מדענים בשתיהן. שיתוף הפעולה מתבטא בתכניות מחקר ובמחקרים משותפים. ישראל וארצות הברית הקימו לצורך זה קרן כספית שמורה, ש פ רותיה משמשים למימון פעולות שונות של הקרן הדו לאומית - מתן מענקי מחקר לשלוש שנים, ארגון סדנאות מחקר והענקת מענקי השתלמות לחוקרים צעירים משתי המדינות. בשנים הראשונות תמכה הקרן במחקרים בתחום מדעי החיים ומדעי הטבע בלבד, ולאחר מכן נוספו תחומי תמיכה חדשים במדעי החברה. תקציב ה BSF ל 2016, שמקורו בקרן השמורה, הוא כ 16 מיליון דולר. מאחר שהקרן השמורה שהקימו ארצות הברית וישראל לא עודכנה מאז 1984, האפקטיביות של ה BSF בטיפוח הקשר המדעי בין המדינות ירדה בהדרגה, וכיום מספר רב של שיתופי פעולה פוטנציאליים אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל. יש למצוא דרכים להגברת שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות, כפי שמסתמן בשנים האחרונות. תקווה חדשה להגברת הקשר המדעי עם ארצות הברית התעוררה ב 2012, כאשר ה BSF החלה למנף סכום צנוע של 3 מיליון דולר לשנה שקיבלה ממשרד האוצר הישראלי והמל ג למערכת שיתוף פעולה נרחב עם יחידות רבות בקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.)NSF( ב 2016 קיימות 16 תכניות מימון משותפות עם ה NSF, להן מוגשות הצעות משותפות של מדענים ישראלים ואמריקאים. בהצעות הנבחרות למימון, ה NSF מממן את החוקר האמריקאי, ואילו ה BSF מממן את החוקר הישראלי מהכספים הייעודיים שמקורם בממשלת ישראל. אנו עדים להצלחה רבתי של תכנית חדשה זו - כפי שמעידים מסמכים שפורסמו לאחרונה על ידי ה NSF. יתר על כן, מתברר כי אין מדינה אחרת בעולם אשר לה קשרים מדעיים מסועפים מעין אלו עם ה NSF, הישג שיש להמשיך ולטפח. תקציב שיתוף הפעולה עם ה NSF ב 2016 עומד על כ 5.5 מיליון דולר, וקיים 37

39 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 פער כספי גדל והולך בין התרחבות התכנית המשותפת ל NSF ול BSF לבין יכלתה של ה BSF לבדה לממן את המדענים הישראלים הנבחרים למימון בתכנית זאת. קרן גרמניה ישראל למחקר ולפיתוח מדעי - :GIF הקרן נוסדה ב שרי המדע של גרמניה וישראל חתמו על הסכם הקמתה, והכנסת והבונדסטאג ה כירו בה כגוף סטטוטורי עצמאי. הקרן קמה כדי לקדם את קשרי המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות, מתוך ה כרה ששיתוף פעולה מדעי יחזק את קשרי הידידות וההבנה ביניהן ויקדם את המו פ לתועלתן. הקרן תומכת במחקר בסיסי ובמחקר יישומי למטרות שלום בגרמניה ובישראל. פן ייחודי של קרן GIF הוא תמיכה בשיתופי פעולה בין חוקרים צעירים משתי המדינות. מחקרים אלה ממומנים מ פ רותיה של קרן צמיתה. בראש מועצת הנגידים של הקרן עומדים שרי המדע של שתי המדינות, וחברים בה שישה מדענים בעלי שם משתי המדינות. מועצת הנגידים קובעת את נושאי המחקר שיזכו לתמיכה, וכן - בהליך תחרותי - את הזוכים עצמם. בנוסף, הקרן מארגנת כינוסים בנושאים מדעיים, וסדנאות משותפות לחוקרים צעירים משתי המדינות. מאז הקמתה, הקרן חילקה למעלה מ 200 מיליון יורו לחוקרים משתי המדינות. בשנה האחרונה חילקה הקרן כ 7 מיליון יורו למחקרים משותפים. קרן :)Deutsch-Israelische Projektkooperation( DIP קרן זו משמשת מסגרת נוספת לשיתופי פעולה מדעיים בין גרמניה וישראל. הקרן נוסדה ב הקרן מנוהלת על ידי הקרן הלאומית הגרמנית למחקר.)DFG( היא ממנת מדי שנה שלושה עד ארבעה מחקרים המאגדים קבוצות מדענים גרמנים וישראלים בנושאי מחקר משותפים במדעים המדויקים, מדעי הטבע, ההנדסה, הרוח והחברה. המחקרים ממומנים לתקופה של חמש שנים, בסך כולל של 1,655,000 יורו לכל מחקר יחיד. הקרן הדו לאומית למו פ חקלאי ארצות הבריתישראל - :BARD הקרן נוסדה ב 1977 על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית, כדי לקדם מחקר בסיסי ויישומי משותף בתחום החקלאות לתועלת שתי המדינות. פעיל ות זאת ממומנת מ פ רותיה של קרן שמורה של 110 מיליון דולר, שהוקמה מכספי שתי המדינות בחלקים שווים. מענקי הקרן - בסדר גודל של כ 300,000 דולר למחקר במשך שלוש שנים - מוקדשים לפיתוח, להתמודדות עם שינויי האקלים ולפתרון בעיות בכל תחומי החקלאות. הם כוללים תמיכה בבתר דוקטורנטים, מלגות לסטודנטים ומימון כינוסים מדעיים. היקף הפעילות השנתי של הקרן הסתכם ב 2015 ב 8 מיליון דולר. שתי מסגרות נוספות הראויות לציון הן משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, המוציא קולות קוראים לשיתופי פעולה בתחומים מוגדרים עם מדינות רבות דוגמת סין, גרמניה, צרפת, קוריאה, טאיוון, איטליה, רוסיה. שיתופי פעולה אלה מבוססים בין השאר על חוזקות הדדיות ששתי המדינות מעונינות לקדם. כמו כן, במסגרת ISF נוצרו בשנים האחרונות שתי תכניות לשיתוף פעולה מדעי - האחת עם סין, והאחרת עם הודו. הסכמים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין אקדמיות וארגוני מדע בין לאומיים: לאקדמיה הסכמים עם 40 מוסדות באירופה, באמריקה, במרכז אסיה, בתת היבשת ההודית ובמזרח הרחוק. האקדמיה חב רה במספר רב של ארגונים בין לאומיים חשובים. הקשרים הבין לאומיים של האקדמיה מתבטאים בחילופי חוקרים במסגרת ההסכמים, בקיום סדנאות, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילה המדעית בארגוני מדע בין לאומיים. ארגוני-הגג המדעיים כוללים ארגונים בין לאומיים כגון המועצה הבין לאומית למדע,)ICSU( והקרן האירופית למדע.)ESF( האקדמיה חברה ב IAP, ארגון-הגג העולמי של האקדמיות, ובארגוני-גג של אקדמיות שונות באירופה. 38

40 דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים להלן דוגמאות מרכזיות לשיתופי פעולה במסגרת זו: ארצות הברית: בשל מגמת התמעטות הקשרים המדעיים בין ישראל לארצות הברית )שהוזכרה לעיל(, נעשה מאמץ מצד ארגון-הגג של האקדמיות האמריקניות והישראלית להקים תכנית חדשה לעידוד קשרים בין מדענים צעירים ומצטיינים משתי האקדמיות; זאת במסגרת תכנית הפועלת מזה שנים בארצות הברית - ה Science.Kavli Frontiers of נעשים מאמצים לחפש אפיקים נוספים. אנגליה: נחתם הסכם רחב היקף לשיתוף פעולה עם החברה המלכותית הבריטית, לחילופי בתר דוקטורנטים ומדענים בכירים. גרמניה: קיימת פעיל ות ענ פה בכמה צירים: ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין האקדמיה של ברלין-ברנדבורג; הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם ה DFG ועם קרן פון הומבולדט בסדרה של כינוסים מדעיים למדענים צעירים מצטיינים מתחומי מדעי הרוח והחברה. לאחרונה יצא קול קורא למחקרים משותפים עם מכוני פראונהופר )Fraunhofer( למחקר יישומי בגרמניה והרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, המשלבים אקדמיה ותעשייה משני הצדדים. המזרח הרחוק: קיימים הסכמים עם מדינות מרכזיות במזרח הרחוק. לאחרונה נעשה מאמץ מכוון להרחיב ולהפעיל את ההסכמים עם הודו, טייוואן, דרום-קוריאה ובעיקר סין - הן בסדנאות משותפות, והן באמצעות מדענים בולטים בודדים וראשי המערכות המדעיות. מפעלים אזוריים נשיאי האקדמיות למדעים ומועצות המדע של אזור המזרח התיכון: ב 1994 נוסד בוושינגטון איגוד נשיאי האקדמיות ומועצת המדע של אזור המזרח התיכון - בהשתתפות ירדן, הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל ובחסות האקדמיות הלאומיות של ארצות הברית. האיגוד החליט לקיים פגישות סדירות באזור וכן מחקרים, סדנאות ופעולות משותפות. פעיל ות ענפה זו נפסקה בשל ההתפתחויות במזרח התיכון, ומצ דנו תהיה נכונות להמשיכה. המרכז האקדמי הישראלי בקהיר: המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם ב 1982 על ידי האקדמיה ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית, בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים מ גם כאן הייתה פעילות מסודרת של ביקורים הדדיים של חוקרים, אנשי רוח וסטודנטים ישראלים ומצרים עד לשינויים שעברה מצרים. בשנים האחרונות מפעילים את המרכז עובדיו המצרים, ומנהל המרכז מבקר במצרים מעת לעת, כאשר המצב המדיני מאפשר זאת. מדע גדול מתקני מחקר גדולים דורשים משאבים כלכליים ומשאבי כוח אדם שאין ביכולתה של ישראל להקימם ולקיימם באופן עצמאי. כדי לאפשר למדענים מצוינים בארץ להשתמש במתקנים אלה, המדינה מקדישה אמצעים לא מבוטלים - בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וות ת - כדי לאפשר נגיש ות של חוקרים ישראלים למתקני מחקר גדולים, כפי שיתואר להלן. השימוש במתקנים אלה מעודד שיתופי פעולה עם קבוצות מובילות בחו ל, וחושף את המדענים הישראלים לשיטות מחקר מתקדמות ולגישות פורצות דרך. מאיץ החלקיקים CERN בז נבה: פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את רכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם; זאת באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים Organization CERN - The European for Nuclear Research )המרכז האירופי למחקר חלקיקים( - נמצאת בז נווה שבשווייץ, והיא גוף 39

41 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 בין לאומי. הגוף המייצג את ישראל ב CERN והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שנערכת בו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. חבריה ממונים על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושר המדע. בראש הוועדה עומד פרופ אליעזר רבינוביץ. השתתפות ישראל ב CERN מושתתת בראש ובראשונה על הצטיינותה המדעית ועל הקשר המדעי שלה לקהילה המדעית בתחומי הפיזיקה של אנרגיות גבוהות. ב 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל CERN במעמד משקיף. בשנים האחרונות נבנה ב CERN המאיץ.LHC - Large Haldron Collider ב 2008 נעשתה לו הרצת מבחן, והיא עברה בהצלחה. שותפ ות ישראל ב LHC מתבטאת במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס,)ATLAS( ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשבילו. הגלאים פותחו ונבנו במעבדות במכון ויצמן למדע, וקודם העברתם ל CERN הם נבדקו במעבדות באוניברסיטת תל אביב ובטכניון. ב 2008 הושלמה בניית והרכבת הגלאי,TGC - Thin Gap Chamber שהוא חלק מגלאי הענק אטלס. הפעילות הישראלית העכשוית כוללת את תחזוקת הגלאים; אך מרכז הכובד שלה הוא בשלב שבו יש לנתח את תוצאות האמת המתקבלות מהמאיץ. לשם כך נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו ב בשנים האחרונות חל שיפור רב בשיתוף הפעולה בתוך ישראל וכן ביחסים שבין ישראל לבין מדינות העולם, ואלה מאפשרים לפיזיקאים הישראלים למצ ב עצמם בעמדה שיש בה כדי לקדם רבות את העבודה על גילוי פיזיקה חדשה ב CERN. אכן, מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי )חלקיק היגס(, והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה של גילוי החלקיק החדש. בינואר 2014 הונף דגל ישראל בטקס צירופו אל 20 דגלי המדינות החברות האחרות ב CERN ; זאת לאחר שבדצמבר 2013 הוכתרו בהצלחה המאמצים שנמשכו שנים רבות להביא את CERN לקבל את ישראל כחברה מלאה במועצה. ב 2015 החל המאיץ המשודרג לפעול בהצלחה באנרגיות הגבוהות. התקבלו תוצאות חדשות רבות. במהלך 2016 צפוי להתברר אם תקוותינו היו מוצדקות. שנת 2017 צפויה להיות חשובה, כי בה עתידה ליפול ההכרעה בשאלה אם צפויות תגליות חדשות במאיץ. לכל תוצאה תהיה השלכה בעלת חשיבות על הכיוון שאליו יתפתח המחקר בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות. ב 2015 נבחר מבין כמה מועמדים פרופ אליעזר רבינוביץ לתפקיד סגן נשיא מועצת.CERN מתקן הסינכרוטרון האירופי בגרנובל - :ESRF כ 300 חוקרים מישראל השתמשו ב ESRF למחקריהם, ובהם תלמידי מחקר ובתר-דוקטורנטים. ה ESRF משמש אפוא כלי חשוב גם בהכשרת דור העתיד של חוקרי ישראל. מלבד זאת, השתתפות חוקרים מישראל ב ESRF היא הזדמנות מצוינת לחשיפתם ולחשיפת מחקריהם לעמיתים ברמה העולמית. הישגי המדענים הישראלים ב ESRF הם יוצאי דופן. ישראל נמצאת בעקיב ות בין שלוש-ארבע המדינות המובילות מדעית ב :ESRF בחלקה היחסי במספר המחקרים המשותפים והפרסומים שנבעו מהם, באיכותם ובהיקף הזכייה לאחר שיפוט. פרופ עדה יונת )2009(, שעשתה חלק גדול מעבודתה המדעית במתקן ה,ESRF זכתה באחד משני פרסי הנובל שהוענקו לחוקרים שהשתמשו בו. ישראל מצויה בקו עלייה מתמיד במדד ההצלחה החשוב ביותר להנהלת ה ESRF, הנקרא מקדם ההחזר, והגיעה לממוצע תלת-שנתי של 1.55, שהוא הגבוה מכל המדדים הללו שהשיגו מדינות אחרות בחומש האחרון. ישראל הגדילה את השתתפותה התקציבית ל 1.51 אחוזים, שהם כ 1.5 מיליון דולר לשנה. מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון - Experimental SESAME - Synchrotron-Light for :Science and Application in the Middle East זהו מתקן סינכרוטרון מחקרי המוקם עתה בירדן )ליד אירביד( בהשתתפות מדינות האזור, ובכלל זה ישראל. היזמה להקמתו היא של ארגון,MESC - Middle Eastern Scientific Committee ושל חוקרים אחדים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 40

42 דו ח תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים ומשרד המדע הצטרפו ליזמה זו מתחילת דרכה ב המדינות החברות האחרות הן איראן, בחריין, טורקייה, ירדן, ישראל, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבדן, כמה מדינות מסייעות בתכנון ובהקמה במעמד של משקיף: איטליה, ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה, יוון, כוויית, עירק, צרפת רוסיה ושוודיה. ב 2006 גדלו המשאבים הכספיים העומדים לרשות המיזם, ונחתם הסכם בהיקף של מיליון דולר בין ססמי לבין הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית )IAEA( בווינה לצורך הכשרת עובדים למיזם. הצפי הוא שבמהלך 2017 המאיץ יחל בפעילותו )חנוכתו מתוכננת לאמצע 2017(. בשלב ההתחלתי המתקן צפוי לכלול שתי תחנות עבודה, וחלק הארי של הציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בו. בהמשך, מתקן הסינכרוטרון צפוי לאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים: ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. מסקנות ישראל מבודדת מבחינה גאוגרפית מהמרכזים המדעיים הגדולים. לפיכך, טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו ל מהווה את נשמת אפה של הפעיל ות האקדמית ואת אחת מאבני הבניין החשובות של המחקר האקדמי בארץ. שיתופי הפעולה הבין לאומיים מבוססים על צירים אחדים: שיתופי פעולה בין מדענים בודדים בעלי עניין מדעי משותף; שותפות בקרנות מחקר בין לאומיות ודו לאומיות, ושימוש במתקני מחקר גדולים שאינם מצויים בארץ. מתקני מחקר גדולים הם תוצאה של שיתופי פעולה בין לאומיים. הם חיוניים להתקדמות הידע האנושי והטכנולוגיה. ישראל חב רה בכמה שיתופי פעולה כאלה, ופעילות מדעניה במסגרתם זוכה להערכה רבה בעולם. אנו ממליצים להמשיך ולבחון שותפות במתקנים בין לאומיים חדשים המוקמים עתה או עתידים לקום בעתיד הקרוב - דוגמת מתקן הלייזר של אלקטרונים חופשיים המוקם בגרמניה, והטלסקופ הבין לאומי המוקם בצ ילה. שיתופה של ישראל חייב להתבסס על שיקולים של תועלת מדעית ועל קיומה של מסה קריטית של פעילות מדעית ישראלית בתחומים הנדונים. ההשקעות הגדולות של המדינה במיזם האירופי למחקר הוכיחו עצמן בכל קנה מידה מדעי וטכנולוגי, וסייעו למדענים ישראלים להשתלב במארג המחקר האירופי. עם זאת, השקעות אלו היטו את האיזון לרעת שיתופי הפעולה הטבעיים בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מהמעצמה המדעית הגדולה בעולם - ארצות הברית. מחקרים רבים של חוקרים משתי המדינות אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל בשל חוסר משאבים מתאימים. בשל נסיבות מיוחדות נוצרה הזדמנות פז לשיתוף פעולה בין מדענים ישראלים ואמריקנים במסגרת שיתוף הפעולה בין קרן ה BSF לבין הקרן הלאומית למחקר האמריקנית.)NSF( לדעת עמיתינו מה NSF, שיתופי פעולה אלו נוחלים הצלחה רבתי. לפיכך, יש להתבסס על הצלחה זו ולהגדיל את ההשקעה הישראלית בשיתוף פעולה יוצא דופן זה. אחת החולשות הברורות של המדע בארץ היא נוכחותם הדלה יחסית של חוקרים צעירים )דוקטורנטים ובתר-דוקטורנטים( ממדינות המערב ובעיקר מארצות הברית באוניברסיטאות הישראליות. חוקרים אלה מעשירים את איכות המחקר וגיוונו וכן משמשים שגרירים למחקר ולאורח החיים בארץ בשובם לחו ל בתום תקופת ההשתלמות. החל מ 2016 פועלת באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדה - המורכבת מחברי האקדמיה ומחברי האקדמיה הצעירה - להבאת בתר-דוקטורנטים מצטיינים. יש לשקול צעדים מעשיים חדשים להבאת חוקרים צעירים ממדינות המערב ארצה, בעיקר מארצות הברית, כדי להשביח את המחקר בארץ. 41

43

44 תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה תשומות תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה א. נתונים נבחרים ב 2012 היו בישראל 17.3 חוקרים לכל 1,000 מועסקים - נתון הגבוה משמעותית מן הממוצע של ה OECD )7.7( או של ארצות הברית )8.7( )מקור:.)OECD ב 2013 הסתמנה עלייה במספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הבכיר )ב 6.7 אחוזים מאז תשס ט(. בעקבות יישום התכנית הרב שנתית, ירד יחס הסטודנטים לאיש סגל בכיר ועמד על 23 סטודנטים לאיש סגל בכיר. נעשה מאמץ להצעיר את הסגל במערכת ההשכלה הגבוהה )מקור: המל ג(. שיעור בעלי תעודות על תיכוני ות מו כרות בקרב בני בישראל עמד ב 2014 על 48.5 אחוזים; בקרב בני על 47.2 אחוזים. מגמה מדאיגה היא הירידה בשיעור בעלי תעודה אקדמאית בישראל בקבוצות הגיל הצעירות יותר, ביחס למדינות ה OECD )מקור:.)OECD על פי נתוני OECD מ 2013, שיעור מסיימי תואר ראשון בישראל עומד על 40 אחוזים; השיעור השנתי של מקבלי תואר שני עומד על 19 אחוזים; של מקבלי תואר שלישי - על 1.5 אחוזים. נמשכת מגמת ההאטה בגידול מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל. מספרם בתשע ה )2014( היה כ 10,860 )מקור: המל ג, איור 1 להלן(. איור 1: מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל, לפי שנה. 43

45 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים: בתש ן )1990( חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה 50 אחוזים; בתשע ד )2014( הגיע ל 61 אחוזים. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את סף ה 50 אחוזים בשנות ה 90, והתייצב בשנים האחרונות על 52 אחוזים )מקור: המל ג, איור 2 להלן(. איור 2: השתתפותן של נשים בישראל בלימודים לתארים מתקדמים תש ל, תש ן, תש ס, תשע ד, ,1990 ו שיעור מקבלי התארים מתוך סך מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ב 2015/2014, עמד במדעי הרוח על 18.4 אחוזים; במדעי החברה - על 43 אחוזים; במשפטים - על 4.7 אחוזים; ברפואה - על 9.5 אחוזים; במדעי הטבע ומתמטיקה - על 12.1 אחוזים; בחקלאות - על 0.1 אחוזים; בהנדסה ואדריכלות - על 11.4 אחוזים )מקור: הלמ ס(. 44

46 תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה ב. הוצאות הוצאה לאומית למו פ אזרחי: ההוצאה למו פ אזרחי ב 2015 עמדה על 49,963 מיליון ש ח )במחירים שוטפים, לפי מגזר מבצע(. שיעור ההוצאה למו פ אזרחי מהתמ ג בישראל ב 2014 עמד על אחוזים, והסתכם ב 44.8 מיליארד ש ח )לעומת 38.2 מיליארד ש ח ב 2011 (. חלקו של המגזר העסקי גדל מ 80 אחוזים ב 2011 ל 85 אחוזים ב 2014 )איור 3 להלן. מקור: הלמ ס(. איור 3: הוצאה לאומית למו פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע, לפי נתוני 2014 )מקור: הלמ ס(. 45

47 דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2016 מנתוני 2014 המתייחסים להוצאה לאומית למו פ אזרחי מתגל ה אמנם עלייה בהשקעה בסך ההוצאה הלאומית למו פ ביחס לשנים קודמות, וכמו כן שיעור קבוע למדי של הוצאה לאומית למו פ אזרחי מהתמ ג בישראל )ב אחוזים, מהגבוהים ב OECD ושני רק לקוריאה - ראו איור 4 א. מקור:.)OECD למרות זאת, יש לציין את המשך הירידה המדאיגה בשיעור ההוצאה על מו פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו פ )ראו איור 4 ב. מקור: הלמ ס(. 4.0 שיעור מהתמ"ג איור 4 א: השוואה בין לאומית להוצאה לאומית למו פ אזרחי, לפי נתוני 2014 )מקור:.)OECD שנה איור 4 ב: שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו"פ בישראל )נתונים נלקחו מהלמ"ס(. 46

48 תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה ג. תפוקות תרומת ההשכלה הגבוהה - גילויים להמצאות, פטנטים, הכנסות וחברות הזנק )לפי סקר חברות למסחור ידע ישראל, הלמ"ס, (: ב 2015 הגישו חוקרי אוניברסיטאות ומכוני מחקר כ 1,000 דיווחים על גילויים לבדיקה בחברות למסחור ידע )עלייה של 18 אחוזים לעומת השנה הקודמת(. כ 50 אחוזים מן הדיווחים היו מחברות שליד האוניברסיטאות. ב 2015 הגישו חברות מסחור ידע כ 500 בקשות לרישום פטנטים; אושרו 540 בקשות לפטנטים של חברות למסחור ידע; חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת כ 50 חברות הזנק - 85 אחוזים מהן הוקמו על ידי החברות שליד האוניברסיטאות. ההכנסות של חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים הסתכמו ב 2014 ב 1,702 מיליוני ש"ח. אחד מהמדדים המקובלים למצוינות מדעית הוא מדד הציטוטים למאמר. לפי נתוני אונסק ו, מאז 2005 קיימת עלייה מתמדת במספר הציטוטים הממוצע לפרסומים מדעיים ישראליים, ובשנים עמד מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי על 1.15 )גבוה מהממוצע של ה OECD, שעמד על 1.08(. כמו כן, חלקם של המאמרים הישראליים מבין העשירון העליון של המאמרים המצוטטים ביותר בין השנים עמד על 11.9 אחוזים )איור 5(. מגמות של פרסומים מדעיים בישראל, מספר הפרסומים המדעיים הישראליים גדל בהדרגה מאז 2005; מדינות בגודל כלכלי דומה מוצגות לצורכי השוואה שיעור ציטוטים ממוצע של פרסומים מדעיים ישראליים ; ממוצע ה- OECD הוא 1.08 חלקם של הפרסומים הישראליים מכלל 10 אחוזי הפרסומים המצוטטים ביותר, ; ממוצע ה- OECD הוא 11.1 אחוזים חלקם של הפרסומים הישראליים עם כותבים שותפים זרים, ; ממוצע ה- OECD הוא 29.4 אחוזים איור 5: מדדי מצוינות מדעית נבחרים - תפוקת מאמרים, ציטוטים ושיתופי פעולה )מקור: אונסק ו(. ב 2014, מרבית שיתופי הפעולה של מדענים ישראלים בפרסום היה עם מדענים מארצות הברית )26 אחוזים(; אחריהם - גרמניה )9.5 אחוזים(, בריטניה )9.5 אחוזים(, וצרפת )6 אחוזים(. שיתוף הפעולה עם מדינות אלו נמצא בעלייה מתמדת החל משנות ה 70 )מקור: אונסקו(. 47